התינוק נולד באביב,
בצעקה האחרונה של אמא חורף
האורזת ענניה על מיטת הלידה
כשכילו המים לרדת.

התינוק נולד באביב
בעת פריחת השקד,
עוטה לבן בתוליו טרם הניב.

הילד גדל אל תוך הקיץ
עטוף חום
וזוכר ריח הפירות
שבשלו מפריחות אביבו.

הילד גדל אל תוך הקיץ
מהלך בין הקוצים הנוצרים מתק הצבר,
מגרגר את המלח הנותן לים טעמו.

אדם נכנס אל הסתיו,
אל עלי השלכת
המערים ענפיו
ומערימים שטיח נאה למרגלותיו.

אדם נכנס אל הסתיו
עם זיכרונות מהקיץ החם
ומוכנות לחורף הסוער
ותקווה לאביב שיבוא.

אדם יוצר ילדיו בסתיו
ומחכה להם בחורף,
לנביטת הזרעים ששתל.
אדם מביא תינוקו אל האביב.