עדי בן זקן / פצעים |
שמתפרס ומתגולל
בך
כשם שאת מתירה לו
לחתור.
מבדיל בין לילה ליום
בין מה שהינך
לשארית הנותרת
בצד הרחוק של הנקודה.
את פצועה
ומדממת
מעבר לחומות העיר.
היכן שעומדת איסמנה,
רואה אך איננה מסתכלת
כיצד
נגמרת אחותה
עוד לפני תום המערכה.
נחבלת בין סלעים
ומצוקים,
שעשה לו האדם.
ועשתה
היא
עצמה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|