עפרה דינור / ורוד |
מתיקותם צובעת את יומי באור ורוד
אצבעותיי דביקות ופי מלא במיץ וסוד
נלחש בינינו, כמו חבל דק מתוח.
פזזזט! ניצוצות חשמל עוברים מרחק קטן - -
צריך להתרחק, מהר, לפני שאש
תבער בטרם זמן. אתה לוחש
אני צועקת, זה נרגע, לאן נמשיך מכאן?
מגע חטוף. מגע מקרי. מגע לרגע. ובריחה
מן הנעים אל המסעיר, מן השקט אל המנוכר
שלל עצבים בקצות האצבעות שלי נותר
לא מסופק.
אתה עוזב לדרכך. אני נפרדת מיומך.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|