כל יום מתחיל משחר בהיר
כמו חייו של ניצן, כה זעיר כה צעיר.
הזמן חולף-עובר בין האצבעות,
ומבעד לאדמה מבצבץ הוא ללא דאגות.
הניצן ממשיך ללבלב,
הוא מפריח שמחה בלב.
הניצן כבר לא קט וזעיר כמו שהיה,
הוא הפך כבר לפרח, הפרח של המדינה.
הזמן המיועד הגיע,
בריחו וצבעו הפרח הפתיע.
למדינה תרם ביופיו ללא תמורה,
לעולם לא שאל, לא סירב- רק עמד לצדו
ותרם מכל הלב.
הלילה הגיע ועמו החשכה,
חיו של הפרח עמה היא לקחה.
כה צעיר וענו פרח שנפל בקרב,
השדה לא יהיה שלם בלעדיו.
הנה כבר השחר עלה,
החושך ברח ועמו את הפרח לקח.
השקמה בשדה הפכה בוכיה,
מדוע לקחו אותו? את הפרח של המדינה. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.