כל חיי סיפרו לי עליך:
חייך, הרגלייך, אורחותייך...
ידעתי הכל עליך, ומעולם לא הכרתי אותך.
דמות אלמותית.
אם היית חולף על פני ברחוב, לא היתי מזהה אותך, אך אם היו
אומרים לי את שמך, הייתי מגוללת את כל סיפור חייך.
היית (ואתה עדיין) חלק כל כך גדול בחיי, כל כך מוכר וכל כך
מסתורי.
אני מתגעגעת סבא, ולא יודעת למה.
כל כך זקוקה לעצותיך החכמות, שאני מכירה את כולן, אך מעולם לא
שמעתי אותן מפיך.
אני רוצה לבכות עליך, אליך, אבל לא יודעת על מה לבכות.
לא יודעת מה הפסדתי.
כל כך מתגעגעת אליך, דמות אלמותית.


(מוקדש לסבא-רבא שלי, אברהם, שהוא ההוכחה האנושית לכך שיש
אגדות חיות, גם אחרי מותן).