המשך לסיפור ש' האל הקדוש


לאחר שהקימו את הזולה במקומם החדש חוה הרגישה רע מאוד.
התחילה לירוק זפת ודם, ראג'יבאבא החכם חשב שזוהי מחלת ים, אבל
הבעיה שחוהל'ה עישנה יותר מדי סוגי טבק לנרגילה. ראג'יבאבא
הבין שעונשה הגיע בגלל שלא יכלה לעשן בכמויות.
לאחר יום בחום הכבד של הזולה החדשה מתה לה חוהל'ה מות קדושים.
ויתעצבן ראג'יבאבא וילך לים למלא מים לנרגילה.
וימצא ראג'יבאבא קופסא על סף הים ויראה מה יש בתוכה וימצא פקט
נובלס, מצית טורבו ו... תינוק קטן.
ויחשוב ראג'יבאבא ויבין שזהו סימן מ-ש' להקמת עם שלם כמספר
חבילות הנובלס, 10 קופסאות ל 10 שבטים.
ויגיע לפתע אחד ממביאי הבמבה הקדושים משה, ויאמר לראג'יבאבא:
"תשמע... יש לי בעיה קטנה... תמיד עישנתי סיגריות מנטה...
ותבין שאני לא מסוגל להמשיך את שמי לדורות הבאים" ויעלם לו אחד
ממביאי הבמבה הקדושים משה, ויבין ראג'יבאבא את בקשתו של מביא
הבמבה הקדוש ויקרא לילד הקטן עם פקט הנובלסים משה...

ראג'יבאבא לימד את משה כל דבר אפשרי ומשה היה לו לבן חסות.
בגיל 3 משה כבר הצליח לעשות עיגולים והכין ראשי נרגילה
מצוינים. "אשף הנרגילות" קרא ראג'יבאבא למשה, בגיל 5 קרתה למשה
תקרית. פיהק המסכן תוך כדי החזקת גחל בוער ותוך כדי נפילה ע"י
נרגילה שעמדה לא במקום, נפל לו הגחל הבוער לתוך פיו הפעור של
משה... ומאז הוא נקרא: "אשף הנרגילות המגמגם".
וילכו להם ראג'יבאבא ומשה לעבר העיר הגדולה לספק להם טבק
לנרגילה. ויגיעו להם לעבר "שיכוני מצרים", ויספר לתושבי השיכון
את דברי ש' ואת קודשו ואת אמרותיו ואת שיטות הכנת הראשים
הטובה.
ויבינו תושבי השיכון ש-ש' הוא אל עליון קדוש רחום ולא חנון
יהווה צבאות.