[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







אבי נתן
/
לקנות אקדח

לשלומי יש אקדח, הוא נסע לכפר שלם וקנה אקדח. שלומי אשכנזי
חנון ולא הבנתי מאיפה היה לו את הביצים לסוע לכפר שלם, שלא
לדבר על לקנות אקדח. אני לא אשכנזי חנון אבל נבהלתי כששלומי
הראה לי את האקדח שלו, "מה אתה דפוק?! מאיפה הבאת את החרא
הזה?" צעקתי עליו, אבל שלומי ממש לא התרגש כשאני הייתי צועק
עליו, הוא פשוט הדליק סיגריה וסיפר לי בקור רוח איך נמאס לו
מכל החרא שהולך היום ברחובות ושנמאס לו להרגיש לא בטוח כשהוא
יוצא למכולת לקנות לחם וחלב. "אז אתה נוסע לכפר שלם וקונה אקדח
לא חוקי?!" לא הצלחתי להירגע ובינתיים הוא המשיך בשלו, "דווקא
היה נחמד הבחור שמכר לי את האקדח, הוא אמר שהוא ידחוף לי אותו
לתחת אם הוא יגלה שאני מלשן, אבל חוץ מזה ממש נחמד, אפילו קפה
הכין לי."
לפעמים שלומי היה מגמגם, כשהוא היה ילד קטן הוא היה עושה את זה
כל הזמן, עכשיו הוא עושה את זה לעיתים נדירות. פעם אחרונה שאני
זוכר את שלומי מגמגם הייתה בכיתה י', חזי ואייל מהכיתה המקבילה
השתינו על שלומי. חזי ואייל תמיד היו עושים צחוקים וכשכולם ראו
את שלומי יוצא רטוב מהשירותים כולם צחקו, אפילו ברכה המנהלת
הזונה דפקה חיוך קטן בזוית של הפה. עכשיו שדיברנו הרגשתי את
הגמגום משתוקק לצאת מגרונו של שלומי, כאילו יושב לו על קצה
הלשון ומלגלג עליו "רק דחוף אותי קצת ואני אתגלגל החוצה ואיש
לא יוכל לעצור אותי".
"...תבין עכשיו אני הגבר ואף מניאק לא יכול להתעסק איתי ולשחק
אותה אבו-עלי על חשבוני..." הוא היה באמצע הסבר למה הוא קנה
אקדח ולמה לדעתו כדאי שגם אני אקנה אקדח ובכלל אולי כדאי שכולם
יקנו אקדחים. שאלתי אותו מה הוא מתכוון לעשות עם האקדח, "הכנתי
השבוע רשימה של כל האנשים שאי פעם פגעו בי, או סתם עיצבנו
אותי, ואני הולך לסגור איתם חשבון, אחד אחד." הבטתי בו מבועת
אבל לפני שהספקתי להגיב הוא הרגיע אותי, "אני צוחק אחי, תירגע,
סתם שיהיה, לא מפריע."
לשלומי יש חברה, לא, הוא לא קנה אותה, אבל הוא הוציא עליה
מספיק כסף - מתנות, פרחים, יין, מסעדות; שלומי היה חבר כמו
בסרטים, הוא אפילו ביקש ממני פעם לבוא איתו ולשיר לה סרנדה.
חברה של שלומי בתולה והיא מחכה לרגע הנכון, כי היא רוצה שהכל
יהיה מושלם, עם נרות ומוזיקה שקטה, כמו שהיא ראתה בסרטים, ככה
היא מספרת לשלומי בכל אופן. היא לא מספרת לשלומי, שכל השכונה
זיינו אותה, גם החבר'ה מהשכונה ליד זיינו אותה, גם אברג'יל וכל
החברים שלו מהכיתה המקבילה זיינו אותה וגם לי יצא לזיין אותה.
אף אחד לא מספר לשלומי שהחברה שלו מוצצת בשירותים של בי"ס. לי
משום מה הייתה את ההרגשה ששלומי כן יודע, כי לא יכול להיות שכל
כך הרבה אנשים יזיינו את חברה שלך ואתה עדיין תחשוב שהיא
בתולה, שלומי אולי תמים אבל הוא לא אידיוט.
שלומי תמיד רצה לשנות את העולם, להפוך אותו למקום יותר טוב,
הוא אף פעם לא יכל לסבול שאנשים עושים צחוק מאנשים אחרים, הוא
לא סבל את הגישה השלילית שהייתה לאנשים. הוא לא סתם הפריח
מילים באויר הוא גם תמיד דאג לעשות, הוא היה מתנדב במשמר
האזרחי או משהו כזה ולמרות שכשהיינו יושבים כל החבר'ה ביחד
הייתי מסתלבט עליו עמוק בלב הערצתי אותו שהוא מוכן לתרום כך
מזמנו ולעמוד מאחורי הדעות שלו.

שלומי נדרס ע"י נהג מונית נרקומן, המשטרה הודיעה שעל גופתו
נמצא אקדח לא חוקי. אולי הוא היה בדרך לסגור את החשבונות
שעליהם הוא דיבר כל הזמן, או שאולי הוא היה בדרך לסגור חשבון
בינו לבין בורא עולם, או שבכלל שלומי סתם ירד לקנות סיגריות
וסתם לקח איתו את האקדח מתוך הרגל. להלוויה שלו לא באו הרבה
אנשים, גם אני לא הייתי טורח להגיע אם חברה של שלומי לא הייתה
מבקשת ממני, תקפו אותה יסורי מצפון אז היא גררה גם אותי. אח"כ
זיינתי אותה באוטו בחניה של בית הקברות.

מחר אני נוסע לקנות אקדח, שיהיה, לא מפריע.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
אני שונא שחורים



אני שונא סורים



אני שונא זייתים


תרומה לבמה




בבמה מאז 25/3/04 9:10
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
אבי נתן

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה