[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







רביד פלדי
/
שתיקתה של משפחה

את נמצאת פה, ממש לידי.
נועצת מבט עמוק בעיני, מבט מהול בקצת עצב ואז... שותקת.
מפנה את העורף והולכת, או שמא חוזרת?
חוזרת לים, אל הגלים האינסופיים שלא מפסיקים להלום בחוף, ובך.
והחוף, אדמה יש לידו, אדמה חקלאית, כזאת שאיכר מטפל בה ודואג
לה, בד"כ אפילו יותר משהוא דואג לאישתו.
ואישתו, מאהב יש לה, לא אחד אלא רבים, חצי מהכפר הם שלה, היא
כנראה מנסה להחזיר לה את מה שאבד לה מלפני שנים. מלפני
שנולדת.
ובנם של השנים, סמים הוא לוקח, הירואין, קוקאין, כל מה שצריך
כדי להעלים את הכאב שנוצר בקירבו בזמן שאביו מכה את אמו.

את יוצאת לשדות, בשעות הערביים המאוחרות, ודוקרת את האדמה
הארורה בכאב.
התחלת לבכות. התחלת לבכות אחרי שהסכין נתקעה באדמה ונשבר לו
הלהב.
הסכין, סבתך נתנה לך אותו, הוא עדיין היה בעל להב חד כשהוא
ניתן לך ועכשיו, עכשיו הוא לא חותך אפילו ירקות, שלא לדבר על
ורידים.
את נכנסת לבית הלבן,אשר טיח קירותיו כבר מקולפים מזמן מכל
הצעקות והמכות. את נכנסת לבית שליד השדות ואת מסתכלת על
הפסנתר.
הפסנתר, תו חסר בו. את נזכרת במכות שאבא נתן לאמא בגלל אותו תו
ארור.
התו היה גובה מידי והוא כל הזמן עיצבן את אבא. אז הוצאת אותו
כדי לחסוך מאמא את הכאב.
ושמעת את בכיו של אחיך מחדרו.
כשניגשת אליו וגילית שהוא בוכה בגלל שנדפק לו השכל ועיניו
השחורות דומעות בגלל שהוא לא יודע להחליט האם להדליק את האור
או לכבות אותו, נתת לו חיבוק אוהב והרגעת אותו.
הוא, כאשר ניגשת אליו, התחיל לספר לך על כך שהוא עדיין בתול
ואף פעם לא הייתה לו מישהי בגלל שהוא מכוער!
ואת? את חיפשת את הסכין שרצח את סבתך,את הסכין אשר גנבת
מקברה.
סבתך, ניצולת שואה היא הייתה, החליטה לחתוך לעצמה את הורידים
לאחר שגילתה כי אימה הלשינה עליה על מנת להציל את עצמה. בצואתה
ביקשה להיקבר אם הסכין, "לא לתת לו להרע יותר" היא אמרה.
התחלתי ללטף  אותך ואת המשכת לשתוק.
המבט החודר שלך לא עצר בעדי, לא הפעם.
אחיך שאל אותך למה את שותקת, "מה, לא נעים לך?" הוא שאל.
ואת המשכת בשתיקתך.
יום למחרת את לא התעוררת. "תמיד רצית להיקבר כשכולך מכוסה דם",
אמרתי לעצמי בבוקר כשראיתי את אחיך אם חצי חיוך מרוח על פניי.
המשטרה קבעה כי כנראה חתכת לעצמך את הגרון במהלך הלילה, אולם
זה היה בטעות, ולא בכוונה. כנראה ישנת אם הסכין או משהו כזה.
שטויות! ברור שהם סילפו את הסיפור, כנראה גם הם "הכירו" את אמא
שלנו...







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
סגור עד הודעה
חדשה. נסו יותר
מאוחר.






אלוהים.


תרומה לבמה




בבמה מאז 15/7/01 5:49
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
רביד פלדי

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה