מעבר לאופק
בתוך הדממה
ניצבת לה וארלגנדי
המיהלום יפה
נוצצת כעושר
ובעיניה התכולות מבט כה תמים
ורגליה קלות הן
ושפתה, שפת חיים
בלילות חגה
מדלגת בין כוכבים
ושיניה מנצנצות הן
מבעד לצללים
לבה אינו יודע
קור ורוע
או טוב וחום
יודע הוא רק
את לבם של האחרים
מי יודע היכן וארלגנדי
שוב נעלמה בחשכה
לא נראו מאחור עקבותיה
רק עקבות של טל ושמחה
מי יודע היכן וארלגנדי
הלא זאת תעלומה
מתי הלכה ומתי תשוב
זאת אף אחד לא ידע. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.