מה יפים הם פצעיי, מה יפה התחתית, כאב הוא חסד ומצווה
דווקא בשעה הקשה ודרך דמעה
החסד להטות אוזן לצלילי אמת ענוגה
באלו פצעיי, באלו ציפורנייך
אור של אמת חודר לליבי
מה יפה התחתית, כה נוגה וזוהרת
רקובה וחדה, באמת מסחררת.
לב שלם
המונח על מגש של כסף
אל שינייך הרעבות
לא תראי כי פצעייך עשו נפלאות.
לב אמיץ
המונח על מגש של כסף
הוא המפתח, לתיבת אוצר האמת
קול בכי דק, של לב פצוע
בוכה דמעות של דם,
הם המפתח, לשערי שמיים
ואל לב שלם של אדם.
כה ענוג הכאב
ואף לא שיערתי
למצוא גבהים במקום כה נמוך,
בצעקותיי אחר תשובה
אף לא דמיינתי
למצוא נחמה, למשמע הד ודממה.
ובזאת השעה
אמת נבונה מראה לי
שהכל לטובה
לב שלם
המונח על מגש של כסף
אל שינייך הרעבות
לא תראי כי פצעייך עשו נפלאות.
לב אמיץ
המונח על מגש של כסף
הוא המפתח, לתיבת אוצר האמת
קול בכי דק של לב פצוע
בוכה דמעות של דם
הם המפתח, לשערי שמיים
ואל לב שלם של אדם. |
