|
דווקא כשמרגישים כשהקיץ כבר כאן
השרב הגדול מורגש כבר בבוקר
שם מעבר לחלון
דווקא כשיש שמחה באויר...
סוף כל סוף אפשר ללבוש קצר
אפשר ללכת לים ולבריכה
אפשר להתחיל לאכול
פירות וארטיקים
וללכת לתפוס גלים
אבל דווקא עכשיו
ההרגשה מוזרה
אפריל - מאי כבר מתקרבים
ועמם כל החגים
כל האירועים המעציבים
האוירה של וואלה
הנה עוד שנה עברה בסטלה
כל שנה תחושת ההחמצה
שאף פעם אינה חולפת לה,
תמיד נשארת לה אי שם בלב
למה הכל כל הזמן חוזר?
פסח בא ועימן הקושיות
מה אנחנו בעצם עושים פה?
האם אנחנו עדיין בני חורין
או שמא עבדים של החיים?
כל ההתעסקות הבלתי פוסקת
בעבודה ולימודים
כל הימים המבוזבזים
שומעת אני כבר סרנדות
אבל לא של פיגועים
סרנדות חזקות אך מצמררות
את התחושה
טקס יום השואה שמהדהד עמוק
אחרי שבוע בא יום הזכרון
והופפפפ מסיבה וריקודים
יום העצמאות - חוגגים עוד שנה
של פיגועים
כמה כיף וכמה טוב
זוהי ישראל, ארץ האבות! |
|
|
יופיה אינו
ידוע, פאם פאם.
חצי תימני מתקן
עצמו ועובר
לשירה, שם יצליח
יותר |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.