אורית קליין / אבק |
את רוח השיגעון
שלי
איבדתי מזמן.
עכשיו אני
רק מטורפת.
נקרעת מבפנים
בלילות בהירים
נטולי ירח.
הזמן נותן
אותותיו בכולם,
רק לא בי-
נותרתי קפואה.
גרגרי האבק
שלי
נותרו דבוקים
ולא נישאו ברוח.
אפילו סופה
לא תנקה אותי
מן האבק
שדבק בי.
את העולם אני רואה
דרך משקפיים
מכוסי אבק-
מוגדל וקשה לצפייה.
מידי פעם מתנערת
וחוזרת לצפות
בעולם מכוסה האבק שלי,
וחולות המדבר (כמו הכל)
גורמים לי
ליצר
נדודים
מחודש
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|