שיר הנכתב על הסיפור "קול קדומים"
של הסופר המהולל "ג'ק לונדון".
מובא בספר "קול קדומים אודיסאה בצפון"

"תשוקת נדודים עתיקה
על שלשלת-מנהג מתקוממת;
מתעורר משנת-חרף שתוקה
יצר פראות הנרדמת."

אי שם בתוכו, הוא נמצא.
מתכונן לפרוץ קולו בסערה.
במעמקים, במעמקים הוא חי.
במעמקי הנשמה...

קול רם נישא אל-על, לשמיים
סולל דרכו אל הכוכבים
איך השתקפותי תראה בפני המים?
כאשר אפגוש אותו לראשונה.

ענני סערה יפרצו בשאגה,
אדוני העולם יזעקו לחלל,
עת סכנה היא, ולא אהבה,
וקולו יתנשא עליון, על.

קול רם נישא אל-על, לשמיים.
סולל דרכו בכוכבים.
איך השתקפותי תראה בפני המים?
כאשר ינחה אותי "קול קדומים".