לכל אדם יש בלב גינה,
זו גינת עץ האהבה.
גינה כל כך יפה,
עם עץ בודד בקרבה.

העץ מתחיל עם ציץ ופרח.
עץ קטנטן ומדהים ביופיו,
אך, העץ שורשיו קטנים לו,
ורוח עלולה לעוקרו.

עם הזמן העץ מתחזק לו,
ואינו נבהל מכל רוח.
אומנם פרחיו כבר נשרו לו,
אך מרגיש הוא יותר בטוח.

והנה העץ מתעצם.
שורשיו עמוקים עוד יותר.
עוד מעט פירות הוא יצמיח,
ועל צרות היום יום יתגבר.

הנה עץ גדול לתפארת,
עם ציפורים ופירות מתוקים.
לעץ זה שום רוח נושבת,
לא תשבור את ענפיו הגדולים.

הסתכלי בגינה שבליבי.
עץ גדול עומד שם פתאום.
שום עץ אחר לא יצמח שם,
בגינה אין עוד מקום.

ועתה הסתכלי בגנך,
אם ריקה היא או יש בה מקום.
אבקש עץ קטן לנטוע,
שיהיה לי אצלך זיכרון.

בגני את עצך כבר נטעת,
עץ גדול ויפהפה להפליא,
אותי הוא מעיר כל בוקר,
ונותן תקווה ורצון להמשיך.