מתחשק לי לעזוב,
לקחת מזוודה
לעצור את הכל,
ולא לשוב בחזרה.
יש לי ים של צרות
נמאס לי כבר לחכות,
המדינה הזאת מתפרקת
עוד דקה אני מתפוצצת.
האמת היא שאני אוהבת את הארץ,
למרות הפיגועים
לא טוב שם בחוץ,
אין כמו הישראלים.
אפילו שאומרים עלינו המון ביקורות,
ואפילו שאותנו רוב המדינות שונאות
תמיד כולם יעזרו אחד לשנייה ,
ואפילו שנראה שאין לנו עוד "תקווה"
אין כמו בארץ.
אבל לפעמים, רק לפעמים....
המחשבה הזאת חולפת בראש,
ונעלמת. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.