New Stage - Go To Main Page


איך שהמילים יכולות לזרום כשאת בסערת רגשות.
איך שהמחשבות בכלל לא מסתדרות ובכל זאת מסתדרות.
איך כמו ביאליק, גם אני יכולה לכתוב שיר ארס פואטי, איך כמוהו
גם אני יכולה בשעת סערה לחשוב על מספר הבתים ומספר השורות
שיהיו בשיר שאני כותבת "מתוך סערת רגשות..."
איך אני בוכה כל הלילה דרך מישהי שאני אפילו לא מכירה, איך אני
צורחת בגללה.
איך אני פתאום אמיתית, מראה את עצמי בלי צל כבד שמכסה.
איך אני נושמת ועדיין חנוקה מבפנים.
איך הלב לא מוכן להרפות והמוח מכריח עד שגם הלב מוותר, אבל
אולי זה טוב, אולי זה עוזר.
איך אני עדיין מפחדת לכתוב את כל מה שעובר. איך אני בכל זאת
מתאמצת.
איך אני רוצה כ"כ אח"כ להסתכל על השיר שכתבתי ולראות שאני
אוהבת את מה שיצא ממנו.
איך כל כך הרבה נושאים מתערבבים לי בבת אחת
איך אבא יכול לאנוס ילדה שלו?!
והיא רק בת שש...

איך אני לא רוצה להפסיק להקליד, להפסיק לכתוב.
איך אני סובלת מכאבי גב עכשיו, מהישיבה השפופה והממושכת.
איך פתאום לא אכפת לי איך השיר יצא אלא העיקר שכתבתי מה
שהרגשתי.
איך אני יודעת שבעוד רגע זה שוב יהיה בולשיט ואני אתאכזב אם
אני לא אוהב את מה שכתבתי.

(ובכל זאת יצא לי שיר ארספואטי משהו... לא?)



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 18/4/04 2:27
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
רוית בן ארי

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה