יובל ברינדט / הדחליל |
עמד עם ציפור על כובעו והפיל קש לכל עבר.
לא אכפת לו.
עמד בשדה במקום בו גדל האסם.
ראשו לא חושב.
ידיו לא זזות, אולי כשהרוח נתפסת.
מצב קשה, עכברושים רצים מסביב על האדמה
הוא עמד בשדה במקום בו גדל האסם.
הדחליל השחור-הירוק עצוב יותר ממני.
אבל עכשיו הוא מודע לגורלו-
כי החיים לא אכזריים- לא אכפת לו.
עומד בשדה במקום בו גדל האסם.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|