[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







אייל אור-אל
/
הילד שהיה עסוק מדי

פעם היה ילד שהיה מאד עסוק. הוא היה עסוק בכל מיני דברים, הוא
כל הזמן חיפש לעצמו פעילות, רץ ממקום למקום, אין זמן לנוח, אין
זמן לחשוב, רק לפעול לפעול, לפעול.

הילד לא היה תמיד כזה. כשהוא היה קטן הוא היה ככל הילדים, לא
היו לו כל פעיליות מיוחדות, רק המערכת הקבועה של כולם: אוכל
מתי שכולם אוכלים, ישן מתי שכולם ישנים ומשחק מתי שכולם
משחקים. אבל יום אחד הוא מצא לעצמו תחביב שלא כולם התעסקו בו,
שהיה מיוחד. הוא הצטרף לקבוצה החדשה, עכשיו גם שם הוא היה כמו
כולם, זה לא הספיק. זה היה תחביב נחמד אך קצר, מספק, אבל לזמן
קצר. הילד הוסיף לעצמו עיסוק אחר עיסוק אחר עיסוק. כל פעם הוא
חיפש משהו חדש ומעניין, משהו שירתק אותו לא ייתן לו לשקוע
בשיגרת הכלל, אבל כל פעם אחרי שהחל לעסוק בדבר המסויים היה
מתחיל להשתעמם ממנו, הוא לא היה מרתק כמו בהתחלה אבל למרות זאת
הוא לא וויתר לגמרי על אותו העיסוק, הוא המשיך איתו אבל הוסיף
לעצמו עוד דברים אחרים וחדשים.

וכך, נוצר מצב שלילד כבר לא הייתה שום מערכת רגילה כמו לכל
השאר. הוא היה שייך קצת לכל מקום. הוא ידע לעסוק קצת בכל דבר,
אינו מוכן להשתקע אבל גם אינו מוכן לעזוב. הילד רצה להיות טוב
בכל אחד מהדברים שעשה ולא סתם טוב, אלא הטוב ביותר. אבל כמו
שכולם ציפו וראו, חוץ מהילד, אי אפשר היה לעסוק בכל-כך הרבה
דברים ולהצטיין בכולם. הוא היה טוב, אך בכל מקום היה תמיד מספר
ילדים שעקפו אותו, שתמיד היו יותר טובים. הילד לא הסכים לכך,
הוא החליט להשקיע יותר. הוא לא וויתר על אף אחד מהדברים אלא רק
השקיע יותר זמן בכל אחד, על חשבון חייו הפרטיים. וכך, שעה אחר
שעה נעלם הזמן הפרטי מחייו. לא היה לו זמן לחיים פרטיים, כל
הזמן שהיה לו הושקע בהצטיינות בכל מה שרק יכל. לא היה לו זמן
לדברים סתמיים כמו משחקים, הנאה או חברים, כל הזמן שהיה לו
הושקע בהצטיינות.

ואז, יום אחד חשבתי לעצמי: "בשביל מה או מי אני עושה את זה?
האם זה שווה בכלל?" אבל לא היה לי זמן לענות, הייתי עסוק מדי.
עסוק מדי בהצטיינות בדבר בו אני עוסק. עובד קשה מבלי לחשוב על
דבר אחר פרט לאותה העבודה.

הילד גדל בלי אושר ובלי עושר שהיו דברים שוליים בשבילו, דברים
זניחים שאין להקדיש להם תשומת לב במחשבה שההצטיינות, היא
החשובה מהכל. וכך הוא חיי, עד עצם היום הזה.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
"מוזר..."



סלוגן ממוחזר


תרומה לבמה




בבמה מאז 21/3/04 9:21
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
אייל אור-אל

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה