'הערב היין לחכך?' שאלני
ואני השפלתי מבטי
ובניד ראש נתתי תשובתי
כי ערב היין לחכי
וטוב החדר בעיני
ואל לו לחפש את החיוך על שפתותיי
כי לא הערב יפשקו זו לצפון וזו לתימן
כי רק עם שחר, כשידעו גורלן
פתחי לי רעייתי, יונתי, תמתי
התנגנו המילים בראשי
קמתי אני לפתוח וידי נטפו מור
פתחתי אני לדודי
וידיו חפנו מור
עד שחר, עד בוקר, עד אור
עד כלו נחלי הזיעה מזרימתם
עד נמוגה אחרונת הזעקות
ונספגה בין הקירות
ודממת מוות וריק קנתה לה מקום בלבי
ולפפה חוטי תיל בנפשי
וניעורו הזקיפים
וזקפו קומתם
להגן על שנפרץ בתנומתם
הסבתי ראשי
ואת פני הלטתי בידי
ובמקוטע שמעתי מלותיו הנלחשות באזני
וחשתי זכרותו
ונשתלבו ידינו זו בזו
ונפשקו השפתיים לצפון ותימן גם יחד
והושב לי אשר אבד
ודבק בי
והיינו לבשר אחד