חושך.
ירד גשם בחוץ.
אני הייתי בפנים, במסיבה המשעממת הזאת.
ישבתי לבד, על הספה שרחוקה מכולם.
יכולתי לראות איך כולם יושבים ומדברים ולא הבנתי מה אני עושה
שם.
למה באתי?
מי הזמין אותי? אחד "המקובלים" ובאתי בכל זאת.
אין לי שום דבר במשותף איתם, ובכל זאת באתי..

המסיבה שיעממה אותי כל כך. התחשק לי פשוט לצאת החוצה, רק לברוח
משם.
אבל לא יכולתי, פחדתי.
כבר החשיך והיה מאוחר,  והיה ברור שאף אחד לא ילווה אותי,
אז נשארתי.
הוא הזמין גם את החברים הגדולים שלו מהתיכון.
הם ישבו והסתכלו עליי כל הערב.
בסוף עליתי לאמבטיה לעשות את מה שאני עושה תמיד.
לא דיברתי כל הערב. לא היה לי חשק לכלום. כמו תמיד...
נכנסתי לאמבטיה והוצאתי את הסכין.
הייתי חייבת לעשות את זה שוב. כבר התיישבתי על הרצפה והתכוננתי
לעשות את זה - לחתוך את הוורידים כבר.
עד שהוא נכנס. בלי לשים לב, הוא עקב אחרי.
למה הוא עלה? מה אכפת לו ממני? הוא נמאס עליי.
הוא ראה שהחזקתי את הסכין ביד וחטף אותו ממני.
"שירה מה את עושה?" ככה הוא שאל אותי. פשוט -  מה את עושה...
הוא התחיל לדבר איתי על זה שיש לי עוד הרבה זמן לחיות ושאני
מזיקה לעצמי...
כמעט ולא הקשבתי, הייתי תקועה בעולם השחור שלי. כמו תמיד.
לא יודעת כמה זמן היינו שם, אבל בסוף אמרתי לו: "טוב טוב, בוא
נרד כבר למטה וזהו..."
ירדנו. חצי מהאנשים שהיו שם לפני שעליתי לאמבטיה כבר לא היו
שם, גם החברים שלו מהתיכון.
הוא רצה ללוות אותי הביתה אבל לא נתתי לו - אמרתי שזה בסדר
ושאני לא מפחדת
למרות שפחדתי. פשוט לא רציתי שילווה אותי הביתה. כל מה שרציתי
זה להיות לבד
עם עצמי, והעולם השחור שלי... רק רציתי לשקוע בו כבר שוב...
לחזור הביתה לשקוע בו שוב.
הוא לא נתן לי ללכת לבד ולא הבנתי למה,
אבל דחפתי אותו ממני ויצאתי למעלית.
הייתי בלובי וראיתי את החברים שלו מהתיכון שישבו על האבנים
בחצר. החלטתי סתם לצאת החוצה וזהו, לחלוף על ידם וזהו.
זה מה שעשיתי.
כבר היה 1 בלילה והתחלתי ממש לרוץ הביתה, ואז שמתי לב, שהם
עוקבים אחרי.
אחד התחיל לרוץ אחרי, הוא היה מהיר ממני ותפס אותי ביד.
הוא אמר שהוא הסתכל עליי כל הערב ורוצה "להכיר אותי טוב
יותר"...
ניסיתי להשתחרר אבל לא הצלחתי. היה לו ריח של סיגריות
ואלכוהול, הוא ניסה לנשק אותי ואז חברים שלו הצטרפו והתחילו
לגעת בי, ואז בדיוק בזמן הוא בא...
איתי... הוא אמר להם להפסיק כי אני... אני חברה שלו.
וברור שהוא אמר את זה סתם, רק כדי שיפסיקו לגעת בי.
ואני לא רציתי שום קשר איתו. לא הייתי מוכנה בחיים שלי להיות
חברה שלו.
הם הפסיקו והתנצלו, ואחר כך הלכו.
איתי שאל: "עכשיו את נותנת לי ללוות אותך?"
אמרתי שכן והתחלנו ללכת לכיוון של הבית שלי. שאלתי אותו איך
הוא ידע שאני שם.
הוא אמר שעקב אחרי שוב. לא הייתי מאושרת מהמצב, אבל אמרתי
לעצמי בלב "יאללה, בחפיף. רק להגיע הביתה".
הגענו לבית שלי ואז הוא אמר: "שירה, אני אוהב אותך".
עשיתי כאילו לא שמעתי ועליתי הביתה,  חזרתי לעולם השחור שלי
ושקעתי בו.