פאמפקין, מוקדש לך, מי ייתן ומשאלת לביינו תתגשם והעתיד יחייך
אלינו... אוהבת, לנצח... מלאכית.


"סליחה, איפה קונים כרטיס", "סליחה, איפה נרשמים לתחרות",
"איפה לוקחים מספר", "סליחה", "סליחה", "סססליחההה" משהי צעקה.
"הלו אפשר לקבל עזרה".
מליון אנשים צעקו, דחפו, היה לחץ מטורף. מליון ניירות מפוזרים
על השולחן ואני לא מוצאת אף שם של אף אחד שמתחרה בתחרות.
כולם מתנפלים עלי, צועקים ואני לא עומדת בלחץ הזה. הרמתי את
עיניי מהניירות לחפש משהו שיעזור לי להתגבר על העומס. וראיתי
אותך נכנס לתוך האולם, מקסים מתמיד. הכל נעצר סביבי ורק אותך
ראיתי הולך לכיוון שלי, מחייך, החיוך המתוק שלך. הלב שלי דפק
כל כך מהר שלא ידעתי מה לעשות קודם לנשום או לחבק אותך. לא
היית אמור להגיע היום בכלל, היינו אמורים להתראות רק עוד כמה
חודשים טובים. אבל החלטת להפתיע אותי, ועשית אותי הכי מאושרת
בעולם.
החיבוק, החיבוק שלך, החם, האוהב מחבק את כל כולי בעוצמה, מעביר
לי את כל האהבה שיש בעולם. לקחתי לך את היד שמתי אותה על הלב
שלי, שתרגיש, שתדע כמה אני מתרגשת, מופתעת, מאושרת...
יצאנו החוצה לדבר קצת, בלי כל הרעש והלחץ מסביב.
"אני לא יכולה יותר," לחשתי לך באוזן. "אני לא יכולה להסתכל
עליך ולא לעשות כלום." הדמעות כבר עמדו לי בגרון.
"אני יודע, גם אני לא מסוגל. את יודעת שאת הכי מיוחדת בשבילי,
אבל שניינו יודעים שזה לא יסתדר כרגע" דיברת כל כך לאט,
ובעדינות שרציתי לזנק עליך!
כן, כן אני יודעת. המרחק, הזמן, זה לא יסתדר. ואם הגורל יאהב
אותנו אז אנחנו נהיה יחד בעתיד. אבל אתה יודע מה, עכשיו, עכשיו
אנחנו לא יחד. עכשיו לך יש משהי אחרת, ואתה מאושר... אני
חושבת.
ישבנו עוד חצי שעה בחוץ ודיברנו. באמת, באמת שחשוב לי שתהיה
מאושר, שתיהיה שלם עם עצמך ותחייך. כי כל עוד אני ידעת שאתה
מאושר, אני מאושרת כפליים. אני יודעת שאתה מעריך את זה מבלי
שתגיד לי. אני כבר קוראת את העניינים שלך שאתה מסתכל עלי במבט
הזה שלך. אני רק רוצה שתדע, שאני פה, מחכה לך.
נתת לי נשיקה על היד. והחיוך, החיוך המחמם שלך... נרגעתי,
וידעתי שאני לא לבד בקטע הזה.
נכנסנו יחד לאולם וצפינו יחד בתחרות. התיישבנו בקדמת הרחבה
והעברנו ביקורת על כולם. צחקנו, נהננו ואני הייתי הכי מאושרת
בעולם.
שתי בנות באו לכיוון שלנו, אחת התיישבה על הרגליים שלי והשנייה
על הרגליים שלך. שמתי את הראש שלי על הכתף שלך ועצמתי עיניים.
שמת יד על המותן שלי והעברת את האצבעות לאט ובעדינות. התמונה
שעברה לי בראש, היא העתיד שאני מקווה שלו. המצב הזה בעוד 10
שנים; שתי הבנות שלנו יושבות על הרגליים שלנו, אני נשענת עליך
ואתה מחבק אותי מאשר את האושר שלנו ואין זוג יותר מאושר
מאיתנו. ישבתי לי וחלמתי בהקיץ. עלי... עלייך...
"עכשיו ראיתי מה שיקרה בעוד כמה שנים," אמרת לי וקטעת את
המחשבה המתוקה שלי עליינו. "מה?" אמרתי. "זה, מה שקורה עכשיו,
מבט אל העתיד." גל של חום עלה בי מהכפות רגליים עד הקצה של
הראש. קראת את המחשבות שלי, אמרתי בצחקוק קל. שתי הבנות קמו
ואתה משכת אותי אליך וחיבקת אותי, חזק חזק, אישרת את האושר
שלנו.

היום ראיתי הבזק ממה שיכול להיות שלנו... אני מתגעגעת למגע
שפתייך על שלי. אני כל כך רוצה להסתכל לך בעיניים ולהגיד לך
בלי הפסקה שאני אוהבת אותך ומאוהבת בך ושזה תמיד היית אתה.
בסוף התחרות ליוויתי אותך למכונית. היה לי קשה לתת לך ללכת,
הפרידות האלה עושות לי רע, לראות את הגב שלך מתרחק ממני ולדעת
שרק עוד כמה חודשים אני אראה אותך שוב. אני לא רוצה לתת לך
ללכת, אני רוצה שתישאר איתי. מה שיש בניינו חזק מכל דבר אחר
בעולם. ואם האהבה נשארה עד עכשיו, היא תשאר שם עוד הרבה זמן.
אך בנתיים אני אשאר את ההחלטות האלה לגורל שלנו. למרות שאת מה
שיהיה אני כבר ראיתי, זה שם- מחכה רק לנו...

28.2.04

All My Life I Prayed For Someone Like You
And I Thank God That I..That I Finally Found You
All My Life I Prayed For Someone Like You
And I Hope That You Feel The Same Way Too
Yes, I Pray That You Do Love Me Too