הוא נמצא בבית חולים. עיניו הפקוחות מגלות על עבר רב, כך גם
קפלי העור שעליו פניו והעיגולים השחורים שעל הקרחת למחצה, והוא
מחייך. גופו הצנום נח על מיטה רכה, לידו האחת מחוברת אינפוזיה,
והוא מחייך. כף ידו השניה נמצאת בכף ידה של ביתו. מסביבו שני
בניו נשותיהם וילדיהם, הנכדים שלו, ארבע בנות ובן, והוא מחייך.
מאחוריהם עומדת אחות בחלוק לבן. על השידה מונחים שני זרים
גדולים של פרחים. הוא מסובב את ראשו ומסתכל מעט זמן אל התקרה.
הוא עוצם את עיניו, העפעפים כבר כבדים מאוד. המכשיר המצפצף בצד
מראה קו ישר. ביתו מחניקה בכי קטן, והוא מחייך.
אחרי החלום הזה נמאס לי. כדורי שינה נתגלו כהמצאת המאה. אני לא
יודע למה, אבל ברוב הפעמים שהייתי לוקח כדור שינה, לא היו
חלומות. וזה היה טוב, זה היה טוב מאוד. אבל לכל דבר טוב יש
חסרונות לא?
פתחתי את הדלת לדירה שלי במהירות וביד אחת. היד השניה החזיקה
בסנטרה של גלית (שם בדוי), בחורה יפיפה, שער שחור וגלי ועינים
חומות גדולות, עם רגליים מהממות במיוחד, נמוכה ממני בראש, חזה
מושלם, קצת יותר מדי אגן אבל אפשר לעבוד על זה... נשקתי אותה
בחוזקה על שפתיה והעברתי את ידי לעורפה, מסובב את הראש מצד לצד
כדי שיתאים לתנועות שלי, בעוד היא ליטפה עם ידה את החזה שלי
יורדת לבטן וחוזרת לצוואר. נכנסנו לדירה, סגרתי את הדלת עם
הרגל בלי לנעול.
"את רוצה לשתות משהו?" שאלתי מנשיקה לנשיקה מתוך נימוס. היא
נענעה את ראשה מד לצד בשלילה בלי לומר דבר, העבירה שתי ידיים
נעימות בשער שעל עורפי וקירבה אותי לעוד נשיקה מדהימה. הרגשתי
את החום והחלקלקות שעל לשוני מתערבבים עם שלה. ירדתי מהפה אל
הצוואר העדין, מנשק ברפרוף, ממשיך אל הכתפיים הצרות, מוריד מעט
את החולצה בדרך וחוזר אל הצוואר. ריח השער שלה היה נפלא. ינקתי
מעט את הצוואר שלה, כמו התחלה של 'איקי' והיא השמיעה אנחה של
הנאה. היא הרימה לי את החולצה (למה לא לבשתי עם כפתורים...)
מעל הראש. לקח לה קצת זמן (חולצה ישנה) כי היא נתקעה לי על
הראש וצחקנו קצת. המשכנו להתנשק. העברתי יד אחת לכיוון הישבן
שלה, דבר שגרם לה להירתע מעט, אבל מבט אחד בעיניים שלי והיא
חייכה, הורידה את החולצה בשתי תנועות מהירות (לא חוכמה...
החולצה היתה ללא כתפיות), ועבירה שתי ידיים אל אחורי הגב שלי,
מחבקת אותי. הרגשתי את החזה של גלית מתחכך בבטן העליונה שלי,
ואני בטוח שהיא הרגישה את ההתרגשות שלי מתחככת בבטנה. הרגשתי
איך ידיה מלטפות לי את הגב, נעות למטה להוריד את הג'ינס. בצורה
מפתיעה הצלחתי לפתוח את החזיה השחורה שלה בלי בעיות, והיא
התרחקה מעט כדי שאני אוכל להוריד אותה. החזה שלה היה מדהים,
פשוט מושלם, לא גדול מדי ולא קטן. חפנתי אחד בכף ידי, שמעתי
אותה נאנחת שוב. ירדתי בנשיקות אל עבר החזה, נאלצתי לכופף את
הרגליים. מצצתי מעט את הפטמה הזקורה, כמו תינוק. נאנחתי
כשהרגשתי איך היא נושכת קלות את הכתף שלי. לפני שעברתי אל השד
הימיני היא הפסיקה אותי, העלתה אותי בחזרה לנשיקה, אבל נעצרה
ושאלה "יש לך מיטה?" נזכרתי שאנחנו עומדים באמצע הסלון/מטבח
שלי. "כן, בטח, מכאן".
התגלגלנו על המיטה, בדרך אל החדר כבר הסרנו את שארית הבגדים.
הוצאתי משידתי קונדום ישן. ירכיה החלקות הקיפו את שלי, המשכתי
לנשק את כתפיה כאשר ידה נשלחה אל אזור מפשעתי, אחזה בו,
וכיוונה אותו אליה. עצרתי את נשמתי וסגרתי את עיני. כשפקחתי
אותן, ראיתי את גלית נעה באיטיות, ראשה מוטה לאחור. החיכוך החם
ריגש אותי, שדיה נראו מעלי, שלחתי שתי ידים רעבות וחפנתי אותם,
הפטמות הזדקרו מיד למגע ידי. גלית סגרה על גופי עם רגליה,
מהדקת את הקרבה בינינו. התחלתי להיאנח, משהו החל להאסף בתוכי.
אחזתי בשתי ידי את אגנה של גלית, מגביר את החיכוך לתנועות
מהירות יותר. שמעתי אותה נאנחת בצורה קצבית גם כן. ידה האחת
תמחה בחזה שלי בעוד שהשניה אחזה בשדה הימני. איבדתי את תחושת
הזמן.
הרגשתי איך הדופק שלי עולה, התנועות הפכו למהירות יותר,
והתחלנו להיאנח בקול. הרחתי את הזעה באוויר, את הלחות על העור
החלק, הזמן כאילו נפסק. הינו רק שנינו. גלית התרוממה פעם אחת
אחרונה. הרגשתי לחץ רב באזור חלצי, שהשתחרר באותה שניה שנראתה
כמו נצח. ראשי הופנה לאחור באנחה כבדה. הרגשתי שגלית הגיעה
לסוף התרגשותה כמוני.
ישבנו בחושך של חדרי, מחובקים בתוך המיטה הלחה. לקחתי מהשידה
חפיסה של סיגריות ומצית והדלקתי אחת. הרגל שתפסתי מחברתי
לשעבר. בחיי, האם עבר כל כך הרבה זמן? גלית הוציאה את הסיגריה
מפי וכיבתה אותה במאפרה שלרגליה המיטה. "אין לי כוח שתסריח"
היא אמרה, והתרפקה בתוך זרועי, לוקחת איתה חלק גדול מהשמיכה,
שחשף את רגלי לעולם. נישקתי את מצחה וכרכתי את זרועי השניה
מעליה. כן החיים טובים. עצמתי את עיני, מתענג על המחשבה.
שתי נערות יפניות צעירות לבושות במדי בית ספר יושבות בחדר
ומדברות על בנים. האחת שוכבת על המיטה, קוראת מגזין והשניה
רוכנת מעליה, מפזרת ספרי לשער וורוד על ראשה ובכלל בחלל
האוויר. על שולחן האיפור נח בקבוק סאקי, חצי ריק, ובקבוק וודקה
ריק לגמרי. נראה שלאחת מהן הסתובב קצת הראש שכן מסיבה כל שהיא
המיטה, ארון הבגדים, השטיח והקירות מרוססים בוודקה, ריח חריף
נישא באוויר. לפתע נפתחת הדלת ונסגרת במהירות. תלמידה יפנית
שלישית נכנסת לחדר ומעירה על הסרחון, חיוך קטן של ניצחון
מתנוסס על פניה, כשהיא מוציאה שקית קטנה של בד מילקוטה הקטן.
שתי הנערות האחרות מוחאות כפים בשמחה היסטרית וניגשות לחבק
אותה. אחת מהן מרססת ספרי לשער לחלל החדר כאות ניצחון. מיד
נשלפת מחברת ודף נקרע ממנה. שלוש סיגריות מאולתרות מוכנות בתוך
רגע מהחומר השחור ירוק שהיה בתוך שקית הבד. הם מוזגות לעצמן
שלוש כוסיות סאקי קטנות ועושות לחיים. כל אחת מרימה את הסיגריה
שלה ומכוונות למרכזן, שם, ביד של אחד הנערות נמצא מצית. ריח
הספרי נישא כבד בחדר. הנערה לוחצת על המצית. הבזק של אור.
פיצוץ עמום נשמע בשכונה. להבות פורצות את החלון. שלוש נערות
יפניות לבושות במדי בית ספר מסתחררות בצווחה במעגלים של אש
ועשן.
קמתי במהירות לישיבה. התחלתי לנער את כל גופי. הרגשתי כאילו
הוא עולה בלהבות, ריח של ספרי ואלכוהול נישא באפי. לא הבנתי
איפה אני, היה חשוך הייתי מבולבל. גלית התעוררה לידי והחלה
להרגיע אותי ולשאול לשלומי. הסתכלתי עליה, היא החזיקה את
השמיכה הדקה מעל שדיה, בצורה כזאת אופיינית לאישה מבוהלת.
נזכרתי, נרגעתי והרגעתי אותה "זה רק חלום רע" אמרתי. הסתכלתי
למרגלות המיטה ולקחתי את תחתוני הבוקסר שלי, פתאום הרגשתי לא
כל כך בטוח. הלכתי לשרותים ופתחתי את ארון התרופות מעל הכיור.
שלחתי את היד למקום הרגיל שנמצאת בו קופסת כדורי השנה שלי, היא
לא הייתה שם. נלחצתי. התחלתי להזיז דברים בארון הקטן, משחת
שיניים, פלסטרים... זרקתי את האופטלגין על הקיר. ידי נעו
במהירות, תופסות משהו, העין מסתכלת וזורקות אותו מאחורי הגב.
השתנקתי, נשימתי נפסקה. ארון התרופות עמד ריק, לבן וריק. סגרתי
את הדלת שלו והסתכלתי במראה הקטנה, עיניי היו אדומות, רוק נזל
מפי לעבר הסנטר, וריד גדול במיוחד בצבץ לו על המצח שלי. לקחתי
מגבת והעברתי על הפנים. ירדתי על ארבע, מחפש אחר הקופסא אם
פספסתי אותה. לפתע נזכרתי. הלכתי בחזרה לחדר השינה, שם על
הארונית ליד המיטה עמדה קופסת הכדורים. סובבתי את המכסה
במהירות ובלעתי כדור בדממה. הרגשתי איך כתפי נופלות ברגיעה,
איך צווארי משתחרר. נכנסתי למיטה בשקט. גלית כבר הייתה מכורבלת
בשמיכה. נישקתי את עורפה, והיא הסתובבה ונישקה אותי על השפתים.
גלית העבירה יד קטנה על לחי, מסתכלת אל העיניים האדומות "אתה
בטוח שאתה בסדר?" היא שאלה. העברתי יד וחיבקתי אותה "עכשיו
כן".
אבל זה לא היה נכון.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.