[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








זהו החלק השלישי של שיעור בספרות שהעברתי בכיתה שלי





את המילים לשיר פירשתי בעצמי מתוך דיסקים של אבי ביטר
שבבעלותי, ורק למטרת הניתוח הזה.


"שרפת לי את הלב":

אני לא יודע עליך הכל
פוחד להתאהב עוד הפעם וליפול
הפצע עדין פתוח נשאר
לאהוב מחדש לא חושב לי כבר
הפצע עדין פתוח נשאר
לאהוב מחדש לא חושב לי כבר
-
פזמון:
גם היא היתה כמוך יפה
אהבתי אותה והאמנתי לה
אף פעם לא חיכיתי לכזו הפתעה
שרפה לי את הלב ובשקט הלכה
X2
-
חייתי בתקווה שהצפע יתרפא
לא פייר מצידה לסבול לא יפה
אני לא בטוח אם שכחתי אותה
זה יהיה לי קשה היא אהבה ראשונה
אני לא בטוח אם שכחתי אותה
זה יהיה לי קשה היא אהבה ראשונה
-
פזמון X4





שיר זה הוא שיר מחאה לוחמני על המודרניזציה של האישה בעידן
החדש.
הוא פותח את השיר במילים - "אני לא יודע עליך הכל", כבר בפתיחה
ניכר כי הוא חושש מדבר מה, איזה פרט מסוים באהובתו שעליו הוא
לא יודע, ישנה נימה מהוססת, ופחד תהומי. כך, כבר בשורה
הראשונה, יוצר אבי מתח וחרדה בקורא, מהו הדבר אשר חרד ממנו אבי
ביטר העצום? פצצת אטום? הלגיון המצרי? מטאור? אין אנו יודעים
בשלב זה של השיר, אך לפי השורה השניה ניתן לראות כי הפחד כה עז
עד כי הוא מונע מאבי לאהוב בשנית, הפחד כה משתק עד כי אינו
יכול לשאת את המחשבה כי יאהב שוב, וכתוצאה מכך ייפול.
לפי חוקי הפיסיקה כוח שווה למסה כפול תאוצה, כדור הארץ מושך את
העצמים שעליו בתאוצה של 10 מטר לשניה בריבוע, מכאן אנו מסיקים
כי אדם בעל מסה אדירה כשל אבי יכול לגרום לנזק הרסני אם ייפול,
לכן חושש הוא מנפילה, אך זהו אינו הפחד אשר מעיק על ליבו.
"הפצע עדין פתוח נשאר" - הפצע הוא אינו פיזי, כמובן, שכן אין
דבר שמסוגל לפצוע את אבי, הפצע הוא נפשי, אבי מנסה לאמר כי
האימה עדיין רודפת אותו, כשהוא עוצם את העיניים, הוא רואה נגד
עיניו את המחזה הזוועתי, בסיוטיו, הוא כבר לא שר אותו הדבר.
ובפזמון האימה נחשפת, "גם היא הייתה כמוך יפה" הוא טוען, מרמז
שנפל שבי אחר יופייה, עיוור הוא נתן לה לעשות כרצונה - "אהבתי
אותה והאמנתי לה", לא השגיח על מה שהיא עושה, וסמך עליה.
ואז נחשפת האמת המצמררת, "שרפה לי את הלב ובשקט הלכה" - היא
שרפה לו את הלבבות עוף, והלכה.
אבי נותר מזועזע. אבי, אנין טעם ומעריץ של אוכל משובח הזדעזע.
לאחר המקרה התדרדר לסמים, שתיה, הימורים והשמנת יתר.
אבי ביטר המזועזע הצליח לשקם את עצמו בעזרת כתיבת הבית השני של
השיר, והרי הוא מובא לפניכם:
"חייתי בתקווה שהפצע יתרפא" - את הזיכרון הכאוב של הלב השרוף
יכל להדחיק רק בעזרת שתייה מרובה, ואכילה של לבבות נאים, ועד
היום הזיכרון עדיין רודף אותו, ההתחבטויות: איך יכול להיות
שאישה לא יודעת לבשל? למה לא העליתי על דעתי כי דבר כזה יכול
לקרות? למה הגורל כל כך אכזר? אלוהים, למה עשית לי את זה?
הוא מסיים את הבית במשפט: "אני לא בטוח אם שכחתי אותה, זה יהיה
לי קשה, היא אהבה ראשונה".
זוהי כמובן מטאפורה מסובכת על החיים, אהבה, היקום, ונפש האדם.
כה מסובכת שאני לא יודע איך להסבירה.
ולבסוף חוזר על הפזמון ארבע פעמים, לזכר ארבעת הלבבות עוף שהיו
על השיפוד שנשרף.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
זה היה יכול
להיות מצחיק
מאד, אלמלא זה
היה מצחיק רק
קצת.


תרומה לבמה




בבמה מאז 24/3/04 13:38
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
קמח'ז דה גרייט

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה