"על תתנשאי עליי!!!"
"אני לא!!! עכשיו תארוז את החפצים שלך ותעוף לי מהעיניים".
"זה בדיוק מה שהתכוונתי לעשות אין לי שום עניין כאן יותר אכלתי
יותר מידי חרא ממך".
"חרא אה... לחיות על חשבוני זה ממש חרא? מה כבר ביקשתי בתמורה
רק שתזיין אותי?"
"נתתי לך את כל מה שביקשת זה עלה לי אפילו בנשמתי מכרתי את
עצמי את כולי לך!"
"כנראה יש הרבה ממך אלא אם כן שכחתי איזה חלק ממך ש"קניתי" אצל
רינת ואורית ולימור והשד יודע איפה עוד".
מספיק!! תודה רבה יוסי וענת יש למישהו הערות על הקטע שהוצג
כרגע?
לא, אוקיי שוב תודה רבה בשבוע הבא יציגו רועי ודנה ושהייה לכם
עד אז שבוע טוב.
יוסי רגע חכה לי אני בכיוון שלך היום אבא שלי החליט להגיע
במיוחד לעיר לשבת איתי על צהרים, בטוח משהו קרה! אחרת אין
סיכוי שהוא יטריח את עצמו מראש האולימפוס שלו.
ענת אם לא איכפת לך תכף נתעסק בענייני אבא שלך יש לי קטע
מהסרטים לספר לך.
קדימה זרוק את זה.
ענת אני יודע שזה ישמע לך תמוה מאוד אבל בזמן האחרון תוקפות
אותי תחושות מוזרות כאילו כל החושים שלי מכוונים על מריטת
עצבים והדוגמא הקלאסית זה אתמול בלילה.
אוווו ממש נשמע התחלה של סרט אימה.
עזבי שטויות אני מדבר אתך על קטע אמיתי.
חזרתי מהאוניברסיטה והייתי סחוט רצח הדבר שהכי עניין אותי זה
להתקלח ולעוף למיטה, עד לכאן הכול סבבה ברגע...
הייייי רונית מה קורה איזה קטע בדיוק חשבתי עלייך... טוב אני
כבר ידבר אתך מאוחר יותר.
סליחה לא התכוונתי תמשיך.
בכל מקרה באותו הרגע שאני עם כל הקטע של הסבון על הפנים
אני...
הלו תסכל לאן שאתה הולך אתה יודע ראש למעלה וכזה.
אנשים יכולים לחרפן אותי בעיר הזאת נו... סבון...
אז ברגע שאני עם הסבון על הפנים אני שומע רעשים על הדלת של
המקלחת כאילו מישהו פותח אותה או משהו כזה ולעזאזל אני...
וואללה סבון בדיוק נזכרתי במשהו חשוב שאני חייבת לספר לך שקשור
ל...
ע נ ת?!
סליחה, סליחה אני פשוט לא רוצה שזה יברח לי מהראש...
ע נ ת?!
טוב טוב אני יסתום.
אני גר לבד איזה fucking לחץ ואני מדבר אתך על משהו היסטרי
כאילו מישהו מנסה להתנקש בדלת כולי בלחץ של החיים אני מת...
בא לך ללכת רק קצת יותר מהר אני לא רוצה לאחר לאבא שלי.
אני מת לפתוח את העניים אינסטינקטיבית כדי לגרום לי התקף לב
פחות חמור אבל אני מוצא את עצמי שולית בין ויכוח סוער שמנהל
המוח שלי אם העניים, העיניים דורשות להיפתח במיידית כדי לראות
מה קורה והמוח מנסה להזכיר לעיניים בתוקף עד כמה זה ישרוף עם
כל הסבון עליהם, העיניים מנסות להתעלם ולהיפתח שוב והמוח מנסה
לנמק לעיניים תירוצים בעזרת ההיגיון על סיבות הגיוניות לרעשים
כמו רוח שחדרה מהחלון או מהפתח אוורור מהשירותים ואז העיניים
נעשו שוליות כמוני לויכוח סוער בין המוח לעצמו אחרי שהוא נזכר
שכל הפתחים בבית סגורים ובדיוק כש...
הנה אבא שלי, יאללה דבר מהר, אני רצה אליו.
עזבי לא משנה כבר אני יידבר אתך על זה בטלפון ביי.
ביי.