אולי פרפר? או רועה צאן? אולי גמד ירוק? אולי סתם לחייך?..
להניע את הזרועות ולהרגיש כמו פרפר. לדעת שאני לא באמת פרפר,
אבל להרגיש ככה.
להיות עדה למאבק של המודע והתת מודע שלי. ממש לראות במו עיני
את ההיגיון והשכל הישר עומדים עצבניים אל מול הרגשות והתשוקות
התוקפניות וגם אז לא להאמין - ככה הם עושים את זה? כל החלטה
שלי בחיים עוברת פה במקום הזה שאני אפילו לא יכולה לתאר? נראה
כמו מרתפי הראש, החדרים הכי אפלים שלו. אלו שנמצאים שם מאחורה,
במקום המוזר הזה בו מתנהלות כל המלחמות החשובות. קרא לזה ה"חדר
הסגלגל" שלי.
מדוע דווקא פרפר? מדוע לא סתם ציפור? אולי אפילו אחת ששרה.
יכול להיות נחמד, לא? למה לא איזה בעל כנף מיוחד אחר? אולי
טווס? מהודר וססגוני ויש לו תוחלת חיים ארוכה יותר.
יתכן... יתכן כי זה מרמז על תוחלת  החיים של ההזיה הזאת? ובכן,
זו התשובה! פרפר, שתוחלת חייו קצרה מסמל את תוחלת חייה של
ההזיה הזאת!
האמנם הזיה? בשלב מסוים אתה לא ממש מצליח להבין מה קורה סביבך
ומי נגד מי. כמו כל מה שמסתובב במוח זו דייסה אחת גדולה
ומחשבות הגיוניות חוברות לקשקושים שחולפים שם במוח, אף אחד לא
מסנן וכל אחד יכול להכנס.
אני אנסה לתאר לך  את זה קצת יותר בחדות.
שב ותנסה להיות משוחרר ורגוע. מה שלא יהיה, אתה יכול לשלוט בזה
ולהפסיק את זה כשנמאס.
ראשית, תרגיש שאתה מתנפח. זה המשבר הראשון בין מראה עיניים
לתחושת ידיים - אתה רואה שלא קורה לך כלום פיזית. אבל התחושה
כל כך חזקה, באמת שאי אפשר להתעלם!
עליך לנסות  ולהבין מה התחושה הזאת אומרת לך.

נו?
הבנת?
אתה לא מתנפח, אתה מתמלא! מתמלא אוויר! אוויר חדש, אוויר שנושא
איתו רעיונות חדשים ומחשבות שונות. וצריך לפנות להן קצת מקום,
אז התנפחת.

נופלת עליך שלווה. אני קוראת לזה "השראה".
כעת אתה נמצא בשלב בו  מומלץ  לשבת, כי הגוף קצת עייף, אך תשכח
עד כמה הוא עובד קשה - מתנפח ומתמלא, מסדר את כל המחשבות
והרעיונות החדשים במקומם, שולח אותם להתאקלמות במוח.
אז נחים.
אח"כ עוצמים עיניים.
אם לא תעצום לא תראה במה התמלאת.
עוצמים עיניים ומתחילים להרגיש תחושות נעימות כאלה. אתה מזמין
אותן.
ביכולתך לשלוט בעוצמה שלהן.
למשל, תאמר לעצמך שאתה רוצה להרגיש כאילו עושים לך "קיצי
קיצי", או "נעים". וכך תרגיש: נמלולים ועקצוצים, דגדוגים
וזרמים. מבוהנה של כף רגל ימין, דרך השוקיים, הירכיים, שיפולי
הבטן - שם כבר החלו מתרגשים "פרפרים" - החזה לכתפיים, משם דרך
הזרועות לכפות הידיים ובחזרה לכתפיים. עד לתחנה הסופית של מסע
ריגושים זה - הפנים. וכשכל התחושות יחד פוגעות בנקודה הזו שבין
העיניים, אתה מרגיש כיצד התחושות מתעצמות ומגרות את כל החושים,
ולך נותר רק להתפעל מעצמך ולהגיד כל הזמן- "וואו"!
או הרגשה כזו, כמו אחרי אורגזמה, כשכל הגוף נמלא מתיקות
ועייפות  ולך רק מתחשק להניח את הראש ואת הגוף על מצע רך,
לצלול או לטבוע בעומק החוויה הבשרית.
אתה הוזה עכשיו?
מה אתה מרגיש?
זה אמיתי?
אחרי שהתחושות הנעימות מתגברות ומשתלטות עליך באופן סופי, וזה
המצב הסטטי שלך, אין לך יותר צורך בגופך.
מדוע אין צורך?
למעשה, אין בו שום תועלת ממשית. סתם משאבת נוזלים ופיח,
שמגבילה אותנו ביכולת ההנעה והתעופה שלנו ומונעת מאיתנו להגיע
למקומות באמת רחוקים.
הגוף מספק את תפאורת הרקע לשחקנים האמיתיים שעל בימת
חיינו-הרעיונות, האמונות, המחשבות והשאיפות שלנו.
שכב והרגע... הסר דאגה מליבך... פקח עיניים. אתה מזהה את הקורה
סביבך? בוודאי שאתה מזהה.  הכול כרגיל. אתה זה שפשוט רואה
דברים קצת אחרת. שגילית  עוד דרכים.
זה הכול.

עצום את עיניך שוב. הזדמנות של פעם בחיים, לא יותר, לראות באמת
מה קורה בנבכי נשמת ך. במעמקי הבטן. בחדר הסגלגל.
על מה באמת אתה חולם בלילה? מה מעסיק את החלק הלא מודע שלך?
מהם הצבעים של הנפש שלך?
כדאי לך להתרכז מאוד! זה לא קל. יעברו מולך מיליוני חלקיקים של
אור שייצרו תמונות וחזיונות וביכולתם לזוז מולך בקצב הכי איטי
שיש, כמו הרצת סרט אחורה באיטיות. יכול אתה לראותם גם כחלקיקי
שלג קטנטנים שאם ממצמצים הם נראים כמו תמונה רגילה, אך נדרשים
חדי עין כמוך כדי לראות איך התמונה כפי שהיא באמת... בדיוק
כמו להתקרב  עד מרחק של 5 ס"מ מהטלביזיה ולראות את העולם
כחלקיקי אור מחוברים.
נשמע לך קצת כמו ה"מטריקס"? כנראה הם הזו את אותה ההזיה.
ראית את הצורות? אלפים ומאות אלפים. עיגולים וריבועים ומשולשים
ושילובי צורות משוגעים ופרחים ענקיים ופרפרים בשלל גדלים. מה
תגיד על הצבעים? האמנת שקיים עושר ואושר של צבעים כאלה בך? רק
בך. בלתי אפשרי שיגיעו מבחוץ,  הרי כבר התמלאת עד אפס מקום.
הבה נעשה ניסיון. אנחנו נפקח את העיניים לשלוש שניות בערך.
מצמוץ ולא יותר.
איך נראו השמיים?
זזו?
והעצים?
לא נורא, כל אחד יכול לראות משהו אחר.
רגע, עוד שאלה. אני יודעת כבר שאלתי,אבל... הצבעים, תאר לי את
הצבעים. או רק תחייך. את זה כולם רואים. לצערי אין לי את אוצר
המילים המתאים לתאר את העוצמה שלהם. חבל בשביל אחרים. הלוואי
וכל אחד יוכל לראות זאת פעם בחייו.
לא צריך יותר.

אני חושבת שאני יודעת למה דווקא פרפר. בגלל הצבעים.