מוטי פרי-מור / אצלי בראש |
שט בשעמום,
צליל אורלוגין מזוייף
במעבר לחצות ליל.
מדרכה דוממת,
הד צעדים,
טפיפות עולות,
ללא דמות מהלכת.
בדמיוני אהובתי,
מתפתלת על רגלי,
ירכי, עולה אל בטני,
קצב לב מתגבר -
ואיין.
רקיעת עקבים מתרחקת
כהד נשמעת ברקותי -
עדיין.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|