6 מיליון קטגורים,
אין להם זכויות.
אף אחד מהם לא יכול לדבר, לספר את סיפורו, לפרוק עול.
הם תלויים בדורות, בעם שהולך ושוכח.

הם אילמים, 6 מיליון קטגורים אילמים.
הם רואים הכל, שומעים, נאנחים בעצבות.
הם זוכרים, הפצעים שלהם לא מגלידים, הם זוכרים כל השנה.
אנחנו מקדישים 40 שניות לדקה דומייה.

עשרות מוזיאונים, אתרים, אנדרטאות, טקסים, סרטים ואנחנו עדיין
לא מתקרבים להרגיש.
הכאב, ההשפלה, המוות הבזוי, הרצח, הפחד, הגעגוע.

תינוקות שלא למדו לדבר, נשים וגברים שעוד לא חוו אהבה.
6 מיליון קטגורים והם לא יכולים לנקום.