New Stage - Go To Main Page

מוסא ימוסא
/
ואדי ערה

...ושוב, הנעליים והעניים של סברסקה הבריקו באותו ניצוץ. "אתה
יודע", היא אמרה לי, "מאז כבר היה לי את כל התכנון בראש". היא
עשתה בדיקה אחרונה של הנעליים ומיקמה אותי בעמדה. הסתדרתי על
6, רועד כולי מפחד. היא התיישבה עלי, יותר משחקת/חוקרת מאשר
אוספת לי את השיער. היא התחילה מצמה, שכנראה לא מצאה חן
בעיניה. אח"כ שיער אסוף גבוה וכך הלאה, הכול באיטיות מחושבת.
סלים הסתובב בחוסר מנוחה, הזיין שלו בולט במכנסיים כמו תורן
בדו מפרשית, "תשאירי את זה ככה וזהו" הוא נבח לעברה. סברסקה
ענתה לו בקול מתוק מדבש תשובה ששילבה חנופה ודיבור על הסכם.
שכבר חשבתי שנשב, כלומר היא, תשב ככה עד הבוקר. היא החליקה לי
פעם אחרונה על השיער, אספה אותו לקוקיות עם סרטים אדומים ותלתה
לי  שרשרת עם פעמון קטן כמו ששמים לכבשים.  וככה חיכיתי לסלים
שעמד מחוץ לשדה הראיה שלי.

יום חדש הפציע על ואדי ערה, אם היה לו פה אני מניח שגם הוא היה
מתלונן שהוא צריך להיות פה. אבל הלו, הוא לפחות לא נשאר ללילה.
כן, אני יודע שערבים לא אמורים להגיד הלו, ערבים גם לא אמורים
לגדל שיער ארוך, אבל ככה אני, אולי אם אבא שלי היה פועל בניין
הוא היה פשוט שובר לי את כל העצמות כמו שסלים אומר, או יותר
נכון כמו שאבא של סלים אומר לו אחרי שהוא רואה אותנו ביחד. אבל
אבא שלי עו"ד ובגלל זה אני יכול לגדל שיער וללמוד החל מהשנה
הבאה באוניברסיטה של בוסטון, במקום לקום כל יום בארבע לעבודה.

כשנכנסתי לחנות של אחמד הוא קיבל אותי בחיבוק חם, אולי בגלל
שאני משלם טוב, אולי הוא נהייה הומו. "עבד, תראה מה הבאתי לך"
והוא הוליך אותי לתוך החנות. הוא הושיט לי קופסה של זמר ערבי
כלשהו, כי אם על לגדל שיער אבא עוד עבר איכשהו, על האפשרות שבן
הזקונים שלו (אחרי שלוש בנות) שומע ישראלי, ועוד רוק ישראלי,
כבר הייתי עלול לשלם. פתחתי בזהירות, בפנים נח לו הדיסק החדש
של מוניקה סקס. "מקורי, יא אחמד?" חקרתי, "מקורי, יא עבד, בחיי
אישתי והילדים מקורי" ענה אחמד, שאיבד את כרגע את כל משפחתו לו
היה אלוהים. דחפתי לו שטר של 50 ולקחתי את הדיסק, בהשראת השטר
אחמד נהיה נחמד והציע לי תה, סרבתי בנימוס וחזרתי הביתה.

לא שמתי לב כשסברסקה נכנסה לחדר. בד"כ אני יכול  "להריח"
שמישהו נכנס, טוב, ככה זה כשאתה שומע דיסק של מוניקה סקס מוקף
באלפי ערבים. סברסקה הייתה השותפה שלי לחדר ולסודות, היא שתקה
ובתמורה אני פינקתי אותה בכל מיני מתנות ודברים שדמי כיס של
הבן האהוב יכולים להשיג. סברסקה התיישבה לידי ושיחקה לי בשיער,
התעלמתי. כל עוד היא לא חוצה קווים אדומים כמו לאסוף לי את
השיער בגומיות או לשים סרטים טיפשיים אני נותן לה. סה"כ אני די
מחבב אותה, אפילו נעליים חדשות, שזה אירוע בקנה מידה לא מצוי
גם אצל השכבות היותר מבוססות בכפר, השגתי לה, אני לא אשכח את
הברק שהיה לה בעיניים, ממש כמו של הנעליים החדשות.

באותו ערב הייתי אמור לחמוק למועדון הבארבי להופעה של
"שייגעץ". סברסקה הייתה אמורה לחפות עלי, בתיאום עמדות שעשינו
לפני שיצאתי היא ביקשה לעשות לי קוקו "רק פעם אחת, בשביל
המזל", כשסרבתי בתקיפות, מזל זה להומואים, המבט שלה פתאום
השתנה.
היא התחילה לפזר ערפולים לגבי התירוץ, לשכוח שורות, הבנתי את
הרמז. התישבתי עם הגב לסברסקה, מחכה שתסיים. סברסקה התעכבה,
אחרי שהערתי פעפ אחת היא התנצלה ואמרה שזה ממכר, בפעם השנייה
היא עזבה בפתאומיות ושקעה בהלך רוח מהורהר.
נפרדנו בחיבוק בתחנת האוטובוס כשהג'ינס והחולצה הישראליים שלי
מוחבאים בתיק. סה"כ חשבתי לעצמי, היא עושה לי טובה ענקית,
יפשטו לה את העור אם יגלו שהיא חיפתה עלי כדי שאני ייצא לת"א,
לשמוע שירים של יהודים. החלטתי להיות איתה יותר נחמד בעניין,
זה לא היה כזה גרוע.

חזרתי חצי שיכור, שייגעץ או איך שקוראים לו באמת היה מעולה,
אפילו היה לי קטע קטן עם ישראלית שנראתה מעוניינת, אבל אחרי
דיבור קצר היא נעלמה, רשמתי לעצמי ללמוד להסתיר את המבטא בעודי
מדדה על עבר הבית. באמצע הדרך פגשתי את סלים, סלים היה אחד
החברים הכי טובים שלי אבל בזמן האחרון, בגלל העבודה שלו קצת
התרחקנו. מאז הוא ממש התחזק ומנגיעות אקראיות זה נראה כאילו
הוא עשוי מבטון בעצמו.

פתאום הוצמדתי אל הקיר כששני ידיים אוחזות אותי בחוזקה, "אסור
שאבא יראה אותי איתך" לחש לי סלים, "או קיי (כן אני יודע,
ערבים גם לא אמורים להגיד או קיי)" עניתי, מרגיש את הבל פיו
החם של סלים ואת גופו משתפשף בגופי.
"הי סלים, תפסיק עם זה, מה אתה הומו?"
"הומו?" לחש סלים וכאב חד פילח את בטני, נאנקתי מכאבים בעוד
אני נופל על הרצפה, סלים התיישב עלי ותפס לי בשיער. "אני הומו?
אני נוסע אל היהודים? אני מאריך שיער? אתה רוצה להיות יהודי?
קדימה, נשחק בסוס יהודי" (משחק בו בעקבות מעשה קלון, ספיגת שער
למשל, אתה נהפך לסוס יהודי ושאר ילדי הכפר רוכבים עליך בצהלה).
הוא רכב עלי בין הסמטאות, בוחר את החשוכות והנידחות עד כשהגענו
לסברסקה. כמעט והשתנקתי, איך קשורה סברסקה לעניין? סלים הסביר
לי מהר, מסתבר שסברסקה שתקה אבל לא לגמרי, ועכשיו הם מחזיקים
ביחד בסודות שלי.
"שים לב מה הולך להיות, עבד, אתה הולך לשלם כעת בעבור בגידתך
במשפחתך, אותה תייצג סברסקה, ובעם הערבי אותו מייצג", הוא
חייך, "אני".
"לסברסקה אתה תנקה את הנעליים, לא, אל תתחיל עם הידיים, עם
הלשון, כן עבד, בדיוק ככה" והוא דאג להסביר לי פיזית את
העניין. "ולגבי, אתה תמתין ותראה". והוא יצא משדה הראיה שלי.
"בבקשה סברסקה, אל תתני לו לעשות את זה. הוא הולך לזיין אותי
בתחת, הוא תמיד רצה לזיין אותי בתחת. את אחותי, לא אכפת לך?"



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 21/3/04 13:27
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
מוסא ימוסא

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה