אמיר ברזל / מחכה שיתפנה מקום |
ומדמיין אותך ניצבת מול המראה -
מתבוננת כיצד דימעה המלטפת את פנייך,
עושה דרכה אל עבר שפתייך החתומות.
אני כל כך רוצה לנשק אותך מהכאב,
לחבק אותך מהעצב שלנו,
אבל בחדר שלך יש מקום רק לבדידות אחת, בינתיים.
אז אני נסוג.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|