אני כבר לבוש בפיג'מה  התכלת
ויושב ליד שולחן הפורמיקה
אבא מתעצבן ומרים את קולו:
למה כל ערב אותו הסיפור?
תיקח כבר את התרופות, יא בנדיט.
ואמא מלטפת לי את הראש ואומרת: שקט ציון,
אל תצעק עליו. ואחר כך היא לוחשת יהיה בסדר.
אז היא מביאה את הקופסא הירוקה
מוציאה ממנה את כל הכדורים,
נוטלת כדור צהוב בין האצבעות,
מסמלת לי לפתוח את הפה ואומרת:
כדור בשביל אבא,
אני בולע אותו עם לגימה מהכוס חלב,
וכדור לבן אחד בשביל אמא,
ושוב אני שותה חלב,
כדור ורוד בשביל דוד אפרים,
ועוד כדור קטן בשביל ספתא גניה
וכדור בשביל סבא יוסף...
וככה היא ממשיכה, עד שאני גומר יפה
את כל הכדורים וגם את החלב.
אחר כך  אומרים לילה טוב לאבא
והלכנו לחדר והיא כיסתה אותי
ונתנה לי נשיקה במצח ולחשה:
נתראה בבוקר, חלומות פז, ליל מנוחה
וטוב לי


בבוקר, אחרי שאכלתי חביתה, סלט ירקות ולחמנייה
אמא שוב מביאה את הקופסה הירוקה -
כדור בשביל אבא כדור בשביל אמא
וכדור בשביל דודה רינה ודודי הבנדוד מאשדוד
עד שאני גומר יפה את כל הכדורים שבקופסא
ומקבל נשיקה במצח.
אמא אומרת: הכנתי לך את התיק
גם שמתי בפנים סנדוויץ' גבינה צהובה,
צא לשלום ודרך צליחה.
וטוב לי
אני הולך ברחוב עד שאני מגיע לבניין גבוה
ומטפס עד הגג, משם אני יכול
לראות כל מה שקורה למטה ברחוב -
בפינה כלב משתין על עץ
והנה שתי ילדות קטנות משחקות בקלאס
דני מהקיוסק שופך דלי של מים מלוכלכים
ונחמה השכנה שצועקת, כמו כל בוקר, על בעלה.
ואני - על הגג וזה כאילו מין אי, רק שלי.


שמש צהובה זורחת בשמיים הכחולים
ציפורים מצייצות ולמטה יש רעש
של מכוניות שצופרות.
והנה כבר שומעים את הסירנות של המשטרה
כשלמטה ברחוב עוברת השיירה.
אני מוציא מהתיק את המזוודה
ומרכיב את כל החלקים
ומסתכל איך הכל פתאום גדול
במשקפת שאבא הביא לי משוויץ.
ואז אני תוקע כדור אחד בשוטר
וכדור בשביל המאבטח
וכדור אחד בשביל ראש הממשלה
ועוד כדור בשביל השומר ראש
ככה עד שאני גומר יפה יפה את כל הכדורים במחסנית
ושקט לי ושקט ברחוב ושקט על האי - שקט.
וטוב לי.