שרית פישל / רגע חולף |
כמו חלום ישן אולי של בלהות/ אתה תבוא אלי/ ותבקש במר/ כי/
מר נפשך/ וסעורה נפשי/ מדמי/ מדמי תמותה ורציחה/ מעולם לא
ידעתי
למחול לעצמי/ מעולם לא ידעתי לנוח.
חתך ענק/ בציעה לשניים/ חולמת עליך/ על שובך/ מזה יומיים/
ואין עונה, משיב בהגיון/ למה את לא מתקשרת/ את הופכת בי
כאוס אלים ויגון.
רוצה לשמוע כבימים עבר/ והזמן מטפטף באכזריות/ וניכר
ואני/ ואני/ לא עכשיו/ אני לא עכשיו.
אני/ נפתח חדש/ ואין אני/ אז מתי אני/ מתי התור שלי.
הם אומרים/ תני צעדך מעבר למפתן/ והרגל כבדה והמפתן נראה
כאילו
בולס את נתיניו/ מדוע אני רואה דברים גדול מדי/
ולא כמו שצריך/ ודווקא את הדבר/ הדבר החשוב ביותר/
שהוא אני/ אני רואה קטן מדי.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|