היה לי מלאך שנחבל ונפצע,
התכסה בעפר, וחזר.
הוא כאב בכאבי ודאג לשלומי,
התכסה בעפר, וחזר.

והיו לו ימים של כאב וצרחות, שבקעו מתוכו,
מתוך הדמעות,
הוא דואג וכואב, מחפש קצת מהות,
בלהיות מלאך, ואף פעם לא למות.

ליבי, הלב שלא נותן לו לראות כל אור,
מחפשת לו מקום, למלאכי השחור.
ולא, הוא כבר לא חוזר,
מחכה ליום, ולא אשבר.

הוא רוצה רק לגעת, לחפש לי מקום,
מקום שטוב עליו רק לדעת.
לא לחיות בו, לא לאהוב,
לנסות רק לראות טוב.

מלאכי השחור שהתכסה בעפר,
לא הוא כבר לא חזר.