עברו שלושה ימים מאז קיבל הנער את ההזמנה. ללכת או לא ללכת?
הוא הביט שוב על ההזמנה שהייתה מונחת על השולחן.
באותיות אדומות היה כתוב :"הנכם מוזמנים למסיבה שתערך ביום
שישי בבית הרדוף בקצה היער", טוב, לא צריך להיות טיפש בשביל
להבין שהמסיבה בבית הרדוף - הוא לא רעיון טוב. "תחשוב", הוא
פקד על עצמו שוב, "תחשוב בהיגיון. הבית הזה היה רדוף מאז
ומתמיד. שמעת שאמרו שכל מי שהלך לשם לא חזר. אבל... זו הזדמנות
להכיר פה יותר את האנשים. אבל מה אם יקרה משהו? אני לא טיפש
בשביל ללכת. אבל. אני לא יודע. נדמה לי שכדאי לקחת את
הסיכון".

בשעה 11 ביום שישי התגנב הנער מביתו בזהירות, נושא עימו אולר,
בדרך ליער. "זו הייתה טעות", חשב לעצמו.
והוא צדק. היה מפחיד ללכת ביער. קולם של הזאבים נשמע מאיים
מתמיד, והפחד רק גבר. פתאום נשמעה צעקה. קול נוקשה וחזק צעק
אליו "הי! אתה! מה אתה עושה פה?". הנער התקרב לעברו של הקול,
ופתאום התבהרו לו שני הצללים: שני נערים, בגיל - העשרה, עמדו
לפניו.
"שניכנס?" אמר הנער הראשון.
"זה לא רעיון טוב כל כך. המקום הזה רדוף" - הנער הצביע על הבית
- "אבל טוב שמצאנו אותך" - והצביע על הנער שבא לעברם - "אחרת
אנחנו לא יודעים מה היה קורה לך. אבל בוא ניכנס ביחד. אני לא
מאמין שיקרה משהו".
שלושת הנערים פתחו את הדלת. נשמעה חריקה. אבק הגיח אליהם מכל
מקום, וכמה עטלפים התעופפו. קירות מלאים בקורי עכביש. הם
נכנסו. הנער השלישי סגר את הדלת, ומשהו פתאום קרה - החדר סוגר
עליהם! הקירות החלו להצטמצם לעברם, התקרה החלה להתקרב. בדיוק
כשהקירות כמעט מעכו אותם למוות, הריצפה נפתחה לשניים, הם נפלו
לתוך מנהרה.
בחשכה נשמע פתאום קול, קול קר ואפל. "תפסו אותם!" - הקול צעק.
שלושה אנשים עם מסכות, התנפלו על הנערים, כיסו את עיניהם,
והובילו אותם לחדר חשוך. הם שמו אותם בפינה, וחזרו לדבר אחד עם
השני.
"מה נעשה עכשיו?" שאל אחד האלמונים עם המסכות. קולו היה רך
ונעים. יכול היה להיות שזו בת, חשבו לעצמם.
"באנו לפה במטרה אחת. להרוג אותם. הם לא ראויים לחיות", קול קר
ואפל בקע מאחד האלמונים.
"אבל איך נימלט? מה יקרה?" שאל אחד מהאלמונים. קולו נשמע מודאג
ומפוחד. "תשתוק. באנו לפה לעשות את מטרתינו.
אתה רוצה להצטרף אליהם?", אמר הקול הקר. "לא. לא אדוני. סליחה.
טוב, אז אני מניח שנתחיל במלאכה. תוציאו אקדחים". נשמע קול
טעינה של כדור באוויר. "הו... ילדים... אל תדאגו, זה לא יכאב.
חחח לא, ממש לא" , אמר הקול הרך. היה נשמע שהיא נהנית מזה.
בלי אזהרה, נשמעה הירייה. שלושה כדורים עפו. כדור אחד לכל נער.
הדם ניתז מהם. הנערים נשארו דוממים על הריצפה ודם על כל גופם.

"בואו נסתלק מפה", מילמל אחד מהם.
הוריהם של הנערים שלחו את המשטרה לחפש אותם אחרי שלא ראו אותם
בבוקר. שבוע של חיפושים הסתיים כאשר הם מצאו אותם שוכבים על
הריצפה בבית הרדוף מכוסים דם. רופאים ומשטרה שהוזעקו למקום
קבעו את מותם.