[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








"ברטולין זה רצח!" צעקתי במלוא ראותיי, בתקווה שמישהו ישמע
אותי. אלוהים הסתכל עלי במבט מוזר. עברו כמה דקות. לא קרה
כלום. החלטתי להסתובב וללכת. בעודי הולך מן המקום הוא שאל אותי
"מה קרה?" בהיתי בו בזלזול, ידעתי שאני לא צריך לדבר כדי שהוא
ישמע אותי.
התחלתי ללכת, אך רגלי קפאו במקומן. המבט שלו חדר לתוך עצמותי
כמו קליעים. "מה אתה חושב לעצמך?!" הידהד הקול בראשי. "אתה
חושב שאתה יכול לראות אותי ולחיות?"
חשבתי לעצמי "למה לא?"
"כי אף אדם לא יראה אותי ויחייה!" נעניתי.
חשבתי לעצמי לרגע, המוות לא כ"כ נורא, חפיף.
הסתכלתי בעיניו ואמרתי לו "בסדר, קח אותי, למרות שיש איזה אי
דקות בקשר לעניין עם האף אדם לא יראה אותך ויחיה."
הוא הסתכל עלי וחייך.
התעוררתי.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
פתגם סיני עתיק:
כסילותו של אדם,
עושרו.


תרומה לבמה




בבמה מאז 9/3/04 22:28
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
אנטון נוסוביצקי

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה