[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







מאור קריף
/
פעם אחת יותר מדי

היא עמדה מולי, מביטה בי בעיניה החומות,
שנצצו בעקבות אין ספור דמעות.
"את החברה הכי טובה שלי" היא אמרה,
"בבקשה אל תספרי להוריי וגם לא למורה!".
ואחרי שנשבעתי לשתוק ומהחדר בוכה היא יצאה,
ראיתי את החיוך הערמומי בהשתקפותה במראה.
ונזכרתי שהיא תמיד שיקרה לי, תמיד,
ומחשבותיי נדדו לעבר ולעתיד.
וראיתי אותה בעוד כמה שנים טובות,
עם ורידים הרוסים ועיניים צהובות.
ואני עומדת מאחוריה, כמו הד צל או עשן,
וצועקת לה ש"הכל התחיל מקטן!".
ובלחי רטובה ולב קרוע,
אני חוזרת לעבר הלא רחוק-לפני שבוע.
אז כשגיליתי את האמת,
והיא ביקשה שאשתוק וגרמה לי להתלבט.
את ההחלטה קיבלתי עם הרבה כאב,
רק כשהיא נשבעה עם יד על הלב,
ש"רק פעם אחת, בחיי!",
פעם אחת יותר מדי...







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
תגידו לי אתם
יודעים איך זה
עם שפתיים בגודל
כזה? הכל מריק
החוצה.
והחזה שלי עושה
לי כאבי גב
נוראיים.
ואחר כך אני עוד
צריכה ללכת
והלרוג מפלצות
כשאני במחזור.
חשבתם פעם שאולי
נמאס לי??!!
שאולי אני רוצה
לעצור ולהריח את
הורדים?
אבל לא... אתם
בשלכם.
מה אין לי
רגשות? אני לא
בן אדם?



לארה קרופט


תרומה לבמה




בבמה מאז 9/3/04 11:58
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
מאור קריף

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה