יללה אחת חזקה , מפלחת את הדממה  ואחריה  יללה ועוד יללה, אשר
חוברות להן יחדיו למעין מקהלה לשעת לילה מאוחרת. גם חתולי
הרחוב לא יכולים להירדם בלילה קר שכזה.  הרעש העולה מבחוץ
ותקתוק השעון המהדהד בחלל הבית גורמים לה לנוע מצד לצד במיטתה.
רוח חזקה מתדפקת על החלון וכמו פורץ מנוסה פורעת את וילונות
החדר. היא קופצת בבהלה ומביטה אל השעון המתקתק  . השעון מראה
שלוש אחר חצות. היא קמה מהמיטה וניגשת אל החלון . רגע לפני
שהיא מגיפה את התריסים  היא רואה דמות גבר במדי צבא יוצאת מן
המכונית ומתקרבת לאיטה אל הבית . עיניה העייפות והתכולות
נפקחות לרווחה וראשה מתנדנד מצד לצד באיטיות. נדמה כי עוד רגע
קט והיא נופלת על הרצפה. אך בו ברגע הגבר משנה כיוון ופונה אל
הבית השכן, היא נושמת לרווחה ומתייצבת  . היא ניגשת אל המיטה
במהרה ומגלה שחלקת השמיכה  שברשותה אינה מספיקה לה והיא מושכת
חלק נוסף מנתחו של גבי , המסרב בכל הכוח לחלוק. ברגע בו היא
עוצמת את ענייה נשמעות דפיקות חזקות בדלת הבית. היא מזדקפת מיד
אך משום מה איננה מצליחה לזוז. דמעות נושרות מענייה ומרטיבות
את השמיכה החמה. הדפיקות רק הולכות ומתחזקות וגבי אינו מתעורר.
היא מנסה לזוז, לקום מן המיטה, לצעוק, אך משתתקת. היא מורידה
רגל אחר רגל מהמיטה, ופוסעת  במסדרון הארוך והחשוך. דלת הבית
הגדולה  נרעדת מהדפיקות החזקות, אך היא נעמדת ממולה, שוב ללא
תזוזה. צעדים מהירים נשמעים מכיוון המסדרון , טליה מסובבת את
ענייה הרטובות ורואה את גבי מגיח מן המסדרון. הוא פותח את הדלת
החורקת בעצבנות ותוך כדי כך מזיז את טליה בדחיפה קטנה. ממולו
ניצב אותו איש צבא המוכר לטליה מלפני מספר דקות. האיש מציג את
עצמו כקצין הנפגעים ביחידה בה משרת בנם טל. הוא מתיישב בסלון
ומתחיל לדבר. טליה רועדת ומועדת וגבי רק מחבק, בעוד הקצין סיים
את דבריו ועכשיו הוא רק יושב שם ושותק.
יללה אחת חזקה מפלחת את הדממה , בנם נהרג באימון, ככל הנראה
כעת- זו הייתה תאונה.