תסריט זה נכתב למגמת הקולנוע של תיכון הראשונים כסרט קצר בן
25 דקות.
הוא נבחר כאחד מששת הסרטים של המגמה, צולם, נערך והוצג בפני
קהל של כ-100 איש באודיטוריום וייל בכפר-שמריהו.
תסריט, בימוי ועריכה: דורון שרייבר.
הפקה: יפעת עוז-סיני.
צילום: גיל פושטרוק.
סאונד: אדם וייסמן.


סצינה 1 - פנים, יום, סט צילומים
יונתן יושב בדירה שלו. מיכל נכנסת בדלת ומתחילה לדבר בזמן שהיא
מתקרבת.
מיכל: "בסדר. אני מוכנה. רק שתדע לך שזה לא יהיה פשוט."
יונתן: "מה לא יהיה פשוט, מיכל?"
מיכל: "שמע, יונתן, אני לא מסוגלת לשלוט בעצמי. אני לא יכולה
להבטיח לך שהכל יהיה ורוד. אני הולכת לבגוד בך, אני הולכת לשקר
לך, אני הולכת להתנהג אלייך כמו אל חרא. אני מקווה שאתה מוכן
לזה."
יונתן: "זה מה שאת אומרת. אבל אני יודע שאת עוד תשתני. בשבילי,
את עוד תשתני."
מיכל: "אל תסמוך על זה. זה טבוע בתוכי."
הם מסתכלים אחד על השני ומתנשקים.
לפתע נכנס במאי לפריים.
במאי: "קאט! היה מצויין!"
במאי (אל השחקנית): "קרן היית גדולה היום."
היא מחייכת אליו ויוצאת מהאולפן.

סצינה 2 - חוץ, יום, מחוץ לסט הצילומים
מעריצים מציפים אותה ומבקשים ממנה חתימות, היא נותנת לכולם
בשמחה. היא ממשיכה ללכת, יש מישהו שאורב לה (היא לא רואה אותו)
והוא עוקב אחריה (דור).
היא ממשיכה ללכת ונכנסת למונית, מנופפת שלום למעריצים. הנהג
מסיע אותה כמה רחובות ואז מוריד אותה.
היא: "תודה יוסי."
נותנת לו 5 ש"ח, יוצאת מהמונית ונכנסת למכונית שלה - חיפושית
מצ'וקמקת.
דור ממשיך לעקוב אחריה.

סצינה 3 - חוץ, יום, מחוץ לבית של קרן
היא נעצרת ליד בית (בית פרטי) ונכנסת אליו, הוא כותב את הכתובת
של הבית בפנקס ויוצא החוצה. נעצר ליד חלון פתוח ומציץ פנימה.
הוא שומע אותה מדברת בטלפון. הוא נכנס פנימה בשקט.

סצינה 4 - פנים, יום, הבית של קרן
מתגנב אל תוך חדר השינה שלה, פותח כמה מגירות ומוציא מאחת זוג
תחתונים, ממהר לברוח החוצה. הוא מפיל משהו, מבין שהיא שמעה
אותו, קופץ מהחלון ומשתטח כנגד הקיר.

סצינה 5 - חוץ, יום, מחוץ לבית של קרן
היא נעצרת ליד החלון ומסתכלת מסביב, לא רואה כלום ואז מסתכלת
למטה, הוא רואה אותה ומיד קופץ ובורח, היא רודפת אחריו אבל הוא
מספיק לברוח. הוא מסתובב לראות שהיא לא רודפת אחריו ובטעות
נתקע במישהו (גיא) ומפיל אותו.
דור: "מה אתה עושה??? 'סתכל לאן אתה הולך!"
גיא קם ומנער מעצמו את האבק.
גיא:  "אמממם... סליחה."
דור הולך משם וגיא גורר את עצמו אל תוך הבית של קרן (יש לו
מפתח משלו).

סצינה 6 - פנים, יום, הבית של קרן
גיא נכנס, קרן מכינה קפה במטבח.
גיא: "היי מותק! איך עבר עלייך היום?"
קרן: "אתה יודע, מצויין, כרגיל."
נותן לה נשיקה.
היא יוצאת מהמטבח עם הקפה ביד והוא הולך אחריה לסלון.
גיא: "אהבת את המתנה שלי?"
קרן: "העיקר הכוונה חמודי."
מתיישבת על הספה.
גיא: "די נו... לא יפה, אני משקיע, וטורח..."
קרן (קוטעת אותו): "אל תהיה כזה כבד! בוא לא נדבר על זה."
הוא מתיישב לידה והיא פותחת טלוויזיה.

סצינה 7 - פנים, יום, סט צילומים
מיכל יושבת בשולחן בתוך המשרד שלה. יונתן מתקרב אליה.
יונתן: "מיכל, אני החלטתי.אני מוכן להשאר איתך- רק אם תזרקי את
יריב לעזאזל."
מיכל (קמה): "אני לא מוכנה לזרוק אותו בחיים. לא בשבילך ולא
בשביל אף אחד אחר. אני הזהרתי אותך! שלא תגיד לי שלא!"
יונתן: "אני יודע שהזהרת אותי, אבל מיכל, אני מבטיח לך - אם את
לא מבטיחה לי עכשיו להפסיק, אני לא אחזור לפה יותר!"
מיכל: "אז תלך כבר. תלך ושלא תעז לחזור!"
יונתן: "אני אלך. אבל רק שתדעי לך, שאני לא אפסיק לאהוב אותך."

יונתן יוצא מהחדר ומיכל נשארת עומדת עם פרצוף סוער.
הבמאי נכנס.
במאי: "קאט! קרן היית ענקית!"
כולם מתחילים להתכונן לעזוב.
במאי: "טוב, כמו שכולכם יודעים, היום צילמנו את הפרק האחרון
לעונה, אז ככה שבזמן הקרוב לא יהיו צילומים יותר. התסריט של
העונה הבאה ישלח אליכם מחר בבוקר. בכל אופן, תודה לכולם על
עונה נהדרת! ובהצלחה בביקורות!"
כולם מוחאים כפיים ומתחילים להתפזר. קרן יוצאת החוצה.

סצינה 8 - חוץ, יום, מחוץ לסט
בחוץ יש הרבה מעריצים, כולם משתוללים כשהם רואים אותה. יש רעש
איום ונורא של צרחות של ילדות קטנות ובלאגן שלם, כולם קופצים
ודוחפים כדי לקבל חתימה. קרן מאושרת עד הגג וחותמת לכולם
במרץ.

סצינה 9 - פנים, לילה, הבית של קרן
קאט לדירה שלה. שם שקט וחשוך, קרן יושבת ואוכלת לאט. הרעש
היחיד הוא של הסכו"ם.
היא מפנה את האוכל ומתיישבת מול הטלוויזיה. פותחת ורואה שיש שם
את הסדרה שלה, מסתכלת שתי שניות ומכבה. נשארת ישובה מול
הטלוויזיה ובוהה באוויר.
מאחור רואים את דור יושב בבית שליד ומסתכל עליה עם משקפת.

סצינה  10 - פנים, יום, הבית של קרן
קרן קמה בבוקר, ויוצאת החוצה בריצה (היא כבר לבושה בגדים
שנראים בסדר, לא פיג'מה או משהו). פותחת את הדלת ורואה למטה
חבילת ניירות. מכניסה אותה לבית, פותחת ומתחילה לקרוא. (הכותרת
היא: "עונת 04")
וויס אובר של קרן: "סצינה 1. בוקר. בית של מיכל. מיכל מתעוררת
וקוראת עיתון, כשלפתע יש צלצול בדלת." ברגע שהיא אומרת "צלצול
בדלת", יש באמת צלצול בדלת. היא עוזבת את התסריט וקמה לפתוח את
הדלת. הוויס אובר שלה ממשיך: "מיכל פותחת את הדלת ומולה עומד
דור. בחור צעיר ושרמנטי."
קרן: "אתה בטח הגנן החדש."
דור: "לא... אני..."
קרן:  "בוא, תיכנס."
דור: "אני באמת לא ה..."
קרן: "כמה אתה לוקח לשעה?"
דור: "אני..."
קרן: "אתה תהיה מוכן אולי לקחת... איך לומר את זה... תשלום אחר
תמורת העבודה שלך?"
דור: "מה?!"
קרן: "נהדר. בוא, תיכנס."
דור חושב לרגע, ונכנס עם מבט חשדני.
קרן: "מה השם שלך?"
דור: "אני דור..."
קרן: "אני מיכל. נעים מאוד. שנלך לחדר שינה?"
דור מושך בכתפיו והיא הולכת לחדר השינה, דור הולך אחריה.
בלאק.

סצינה 11 - חוץ, יום, פארק ציבורי
וויס אובר: "פרק 4. סצינה 5. מיכל יושבת על ספסל ציבורי."
(התמונה חוזרת מבלאק ורואים את קרן על ספסל), "לידה עוברים
אנשים." (לפתע מופיעים אנשים שעוברים לידה) "גיא מגיע ומתיישב
לידה." (גיא מגיע ומתיישב).
גיא: "היי קרן!"
קרן: "תתרחק ממני. אני עדיין לא מדברת איתך."
גיא: "מה את רוצה ממני???"
קרן: "אני לא מאמינה שאתה עוד לא הבנת!!!"
היא קופצת מהמקום שלה.
קרן: "גיא! אני ראיתי הכל. ראיתי אותך ואת ה... הבלונדה הזאת!
חיים סיפר לי הכל."
גיא: "מה?! איזו בלונדה?! מי זה חיים?!"
קרן: "די כבר גיא. השקרים שלך נמאסו עליי. אתה איש שפל ונאלח.
אני לא רוצה לראות אותך יותר!"
גיא: "קרן!!! תחזרי הנה!"
היא הולכת והוא נשאר המום במקום.

סצינה 12 - פנים, לילה, הבית של קרן
קרן יושבת בבית.
לפתע הטלפון שלה מצלצל. היא עונה.
קרן: "הלו?"
לא עונים.
קרן: "הלו???"
מישהו מתחיל לנשוף בטלפון. עוברת שתי שניות עד שקרן מזהה מה
זה.
קרן: "סוטה!"
ומנתקת.
לפתע יש דפיקות בדלת.
גיא (מבחוץ): "אני יכול להכנס?"
קרן: "חכה לי בגינה, אני כבר יוצאת!"
גיא: "אוקי."
היא רצה, לובשת בגד מכובד יותר, מתאפרת מהר, נעמדת מול המראה,
מסדרת את השיער ויוצאת החוצה. הוא התיישב בינתיים על ספסל שיש
שם.
הוא קם לקראתה.
גיא: "שמעי קרן... אני יודע שאת כועסת עליי, אבל אני נשבע לך
שלא עשיתי כלום."
קרן: "גיא, זה לא משנה."
גיא: "למה לא משנה? משהו קרה?"
קרן: "גיא, אני... אני בהריון. והתינוק חייב להיות שלך."
גיא המום.
קרן: "אני לא מוכנה לעשות הפלה. הולך להיות לנו ילד, אם תרצה
או לא תרצה!"
גיא מתיישב (יותר כמו נופל) על הספסל כלא מאמין. מתנשם
בכבדות.
גיא: "שמעי... אם זה מה שאת באמת באמת רוצה, אז אני לא יכול
לעצור אותך. כנראה ש... שהולך להיות לנו ילד."
קרן מחייכת וקופצת עליו בנשיקות וחיבוקים.

סצינה 13 - חוץ, לילה, מחוץ לבית של הבמאי
רואים דלת. יד נכנסת לפריים ודופקת מספר פעמים על הדלת.
הבמאי פותח.
במאי: "קרן! מה את עושה פה?"
קרן מזיזה אותו ונכנסת פנימה.

סצינה 14 - פנים, לילה, הבית של הבמאי
היא נכנסת פנימה ומסתובבת אליו.
קרן: "קראתי את התסריט לעונה הבאה."
במאי: "משהו לא מצא חן בעינייך?"
קרן: "תשמע, אני רוצה עוד טקסט משמעותי. עוד משהו גדול שיקרה
לי."
במאי: "אבל קרן... מיכל כבר מעורבת כמעט בכל מה שיש בסדרה! היא
גם ככה דמות ראשית!"
קרן: "אני רוצה שאני אהיה מעורבת בהכל, לא כמעט בהכל. תכתוב לי
עוד סצינות!"
במאי: "אני לא יכול ככה סתם לכתוב לך עוד סצינות!"
קרן: "זה לא ככה סתם... אני מוכנה למשא ומתן. אתה יודע - אתה
נושא, ואני... נותנת."
במאי: "קרן, הכל בסדר?"
קרן: "הכל... מצויין."
מחייכת אליו ומתקרבת. הוא מתקרב אליה חזרה והם מתנשקים.
ברגע שהשפתיים שלהם נוגעות, יש קאט לסצינה הבאה.

סצינה 15 - חוץ, לילה, מחוץ לבית של קרן
גיא נמצא מחוץ לבית של קרן וצועק: "קרן!!! את פה???" אף אחד לא
עונה. הוא מסתכל פנימה ורואה רק חושך. הוא מוציא את המפתח
ונכנס פנימה.

סצינה 16- פנים, לילה, הבית של קרן
הוא מסתכל מסביב ורואה שעל השולחן מונח התסריט של קרן לעונה
הבאה. הוא מסתקרן ומתחיל לקרוא. בזמן שהוא קורא הוא נדהם.

רואים שעבר קצת זמן. קרן נכנסת לבית.
גיא: "מה זה???"
הוא שם לה מול הפנים את התסריט. היא קולטת ושותקת.
גיא: "אני לא מבין. כל היחסים שלנו היו מבוססים על התסריט
הזה?"
היא עדיין שותקת.
גיא: "הכל נמצא פה! הנה הבגידה שלי עם הבלונדה, והנה חיים מספר
לך את זה. הכל לקוח מפה!!! למה?"
עדיין שותקת.
גיא: "ל-מ-ה?!"
קרן: "אני... אני הייתי צריכה להתאמן."
גיא: "להתאמן?! כל מה שהיה בינינו היה... אימון?!"
קרן: "אני... הייתי חייבת!"
גיא: "חייבת?! למה היית חייבת?"
קרן: "זה מסובך מדי בשביל שתבין את זה..."
גיא (בקול דואג): "את יודעת שאם משהו קרה את תמיד יכולה לספר
לי."
קרן: "אתה רואה? אתה כזה מתוק, אני רק אומרת משהו וישר אתה
מנסה לעזור לי. אני לא יודעת מה עושים במצבים כאלה! הדבר היחיד
שאני יודעת לעשות זה לשחק! אז זה מה שעשיתי. המצאתי לעצמי חיים
- בניתי חומה של בגידות, שקרים,  תינוקות. הכל!"
גיא שמע את המילה "תינוקות" ומיד מתעורר.
גיא: "גם התינוק היה חלק מהמשחק???"
קרן: "כל החיים שלי אני שחקנית. תמיד חייתי על פי תסריט, וסוף
סוף מגיע מישהו שבאמת אכפת לי ממנו, ואני לא יודעת מה לעשות עם
זה! אני פשוט לא יודעת!!!"
גיא: "אני לא מאמין שגרמת לי לעבור את כל החרא הזה בגלל
התסביכים העלובים שלך!"
קרן (בקול פגוע): "אני באמת לא מבינה מה עלוב בזה."
היא מסתובבת ומתחילה להתרחק, והוא מיד מתקרב אליה בחזרה.
גיא: "סליחה... זה לא עלוב. את יודעת שלא לזה התכוונתי."
קרן (קוטעת אותו): "אתה חייב להבין שככה אני רגילה. זה כבר כל
כך הרבה זמן שאני ככה. אבל באמת שאני לא רוצה להפסיד אותך בגלל
זה."
גיא: "כל מה שרציתי זה שיהיו לנו חיים נורמליים, ואת לא מאפשרת
את זה!"
קרן: "מעכשיו יהיו לנו. אני מבטיחה! רק אל תעזוב אותי."
גיא: "אני לא אעזוב אותך, אני פשוט לא אהיה מסוגל לאכול את
החרא הזה שוב פעם מחדש."
קרן: "אני מבטיחה לך, זה לא יקרה שוב."
הם מתחבקים.

סצינה 17-פנים, יום, הבית של קרן
פייד אין.
קרן קמה מהמיטה והולכת למטבח.
פתאום היא רואה שם את דור, יושב על הספה בסלון.
קרן: "מה אתה עושה פה?!"
דור: "קמתי לי היום בבוקר, פתחתי טלוויזיה, ומה אני שומע?
הכוכבת הראשית  עוזבת!"
קרן: "מה הנקודה שלך?"
דור קם.
דור: "למה את עוזבת, מיכל?!"
קרן: "קוראים לי קרן."
דור: "למה את עוזבת?!"
קרן: "אני רוצה לחיות את החיים שלי לא רק לפני המצלמה. אני
מנסה גם לבנות לעצמי חיים אמיתיים!"
דור: "חיים אמיתיים?! חיים אמיתיים?! הגיא הזה... זה חיים
אמיתיים בשבילך? תחזרי ליונתן! יונתן אמיתי! רק שתדעי לך שאני
ראיתי אותו, הוא לא בגד בך אפילו פעם אחת!  וניסו לפתות אותו
מלא, אבל הוא אמר לכולן לא!"
קרן: "יונתן זו דמות בסדרה,זה לא אמיתי!"
דור: "אני אומר לך - תבחרי ביונתן! אני ראיתי בעיניים שלי! כל
המדינה ראתה! כולנו ראינו איזה ישר הוא! כמה שהוא הגון וכמה
שהוא באמת אוהב אותך! את לא רוצה אותי? אני מבין אותך! גם לא
אני וגם לא גיא מספיק טובים בשבילך. אבל אם כבר - לכי אליו!"
קרן: "טוב, אני חושבת שהבנתי. עכשיו אני מבקשת ממך שתעוף
מפה."
דור: "אבל אנחנו עוד לא סיימנו לדבר!"
קרן: "אני סיימתי! עכשיו עוף לי מהעיניים יא משוגע!"
דור: "מה אמרת?!"
דוחף אותה ומפיל אותה לרצפה.
קרן: "מה נראה לך שאתה עושה?! שלא תעיז לגעת בי שוב!!! אני
קוראת למשטרה!"
היא מנסה לקום והוא דוחף אותה לרצפה שוב, קופץ עליה ומנסה לנשק
אותה בכוח. היא מנסה לברוח ולא מצליחה. פתאום דור נופל ממנה
ורואים שגיא מאחורי דור והוא זה שדחף אותו ממנה. דור רואה אותו
ובורח, גיא  נשאר עם קרן.
גיא: "את בסדר?"
קרן: "תרדוף אחריו! תהרוג אותו! תעשה משהו!!!"
גיא: "אני אקרא למשטרה כבר."
קרן: "תרדוף אחריו! תרדוף אחריו!!!"
גיא מסתכל לכיוון הדלת ואז לכיוון קרן ואז חזרה.
קרן: "אם אתה לא תופס אותו, אני נשבעת לך שאתה לא תראה אותי
בחיים שלך יותר!!! אני רוצה שתהרוג אותו!!!"
גיא מתלבט, ובסוף קם ורץ החוצה.

סצינה 18 - חוץ, יום, מחוץ לבית של קרן
גיא יוצא החוצה, רואה את דור ורץ אחריו. מתפתח מרדף עד לבית
נטוש.
דור מגיע אל דלת הבית, מוציא מפתח, פותח את הדלת ונכנס פנימה.
גיא מגיע, ונכנס אחריו.

סצינה 19 - פנים, יום, הבית של דור
גיא נכנס פנימה. אין בבית כמעט כלום, כולו מגעיל ומלוכלך, ורק
בצד עומדת טלוויזיה - נקייה, חדשה ויפה.
דור יוצא מהחדר ליד עם אקדח ומכוון על גיא.
דור: "כנס וסגור את הדלת."
גיא נכנס וסוגר את הדלת.
גיא: "אתה יודע שאין לך סיכוי לברוח."
דור: "שב."
גיא מחפש מקום לשבת, מבין שאין ומתיישב על הרצפה.
דור: "אני רוצה שתעזוב את קרן."
גיא: "מה אכפת לך בכלל מקרן?!"
דור: "אני אוהב אותה, בדיוק כמוך, ויונתן מתאים לה יותר מאשר
שנינו."
גיא: "מי זה יונתן?"
דור: "אתה לא מכיר את יונתן? אתה כנראה באמת יודע ממש קצת
עליה."
גיא: "על איזה יונתן אתה מדבר?"
דור: "יונתן זה האהוב של החברה שלך, היא נפגשת איתו כל יום
בשעה 8 וחצי."
גיא: "אה! יונתן! הדמות מהסדרה?"
דור: "אני יודע שזה קשה, אבל הגיע הזמן שתלמד מתי צריך לוותר.
ועכשיו זה בדיוק הזמן הזה."
גיא: "בוא אני אסביר לך משהו (קם מהמקום שלו) - יש מציאות ויש
סדרה. בסדרה היא אולי עם היונתן הזה, אבל במציאות היא איתי!
ואתה? אתה רק עוד מעריץ תמהוני שהלך צעד אחד יותר מדי."
דור: "מציאות?! אני צוחק על המציאות. כשיש לך אחת כזאת בבית
(מצביע על הטלוויזיה) מי צריך מציאות?!"
גיא: "על מה אתה מדבר?! הטלוויזיה לא יכולה להיות תחליף
מציאות! הטלוויזיה מנסה לחקות מציאות, לא ליצור אחת!"
דור: "לחקות מציאות?! רק לחקות מציאות?! היא החליפה את אצטדיון
הכדורגל בכורסא; היא החליפה את החברים בשחקנים; היא החליפה את
הספונטניות בתסריט; היא החליפה את הרגשות בהערות בימוי. בכל
סדרה יש מציאות נפרדת שעומדת בפני עצמה. נתת לי טלוויזיה - נתת
לי את כל פיסות המציאות האלו שאני אחבר אותן בעצמי. מי צריך
יותר?"
גיא לא אומר כלום.
דור: "אתה רוצה להרוג אותי? אין לי בעיה. אני חייתי כבר כל כך
הרבה חיים, אני ראיתי הכל, הרגשתי הכל, חוויתי הכל. המוות הוא
היחיד שעוד מחכה לי. קח. (נותן לו את האקדח) תגיד שזה היה
"Self defense" ."
גיא לוקח את האקדח מבועת ומכוון על דור. מחזיק את האקדח כולו
רועד ואז מוריד אותו.
גיא: "אני לא יכול..."
דור: "תחשוב על קרן."
גיא מרים את הראש מהר, חושב לשתי שניות ומיד יורה שלוש יריות,
דור נופל לרצפה.
גיא נשאר קפוא במקום, מסתכל על האקדח, מסתכל לצדדים, ובורח
החוצה.

סצינה 20 - חוץ, יום, מחוץ לבית של דור
גיא יוצא מהבית של דור. הוא נעצר מחוץ לדלת. מסתכל פנימה שוב.
נרגע קצת.
מכניס את האקדח לחגורה והולך משם בנונשלנטיות.

סצינה 21- חוץ, יום, מחוץ לבית של קרן
גיא מתקרב ורואה את קרן יוצאת מהבית עם תיק גדול.
גיא: "קרן!!!"
קרן: "גיא... מה אתה עושה פה?"
גיא: "עשיתי את זה! הרגתי אותו!"
קרן: "לא היה לו אקדח?"
גיא: "היה לו. והרגתי אותו עם האקדח שלו."
קרן (נושפת, מאכזבה): "טוב, בכל אופן, אני הולכת מפה."
גיא: "לאן?"
קרן: "הבמאי הבטיח לי עוד סצינות אם אני אהיה איתו ולא איתך,
אז אני הולכת."
גיא (בצחוק): "אל תשחקי אותי, קרן."
קרן (ברצינות): "ביי."
מסתובבת ומתחילה ללכת. הוא עוצר אותה.
גיא: "קרן! רגע!!! את לא רצינית, נכון? אני הרגתי אותו
בשבילך!"
קרן: "כן, אני יודעת... אבל אין מה לעשות, ככה זה החיים.."
גיא: "אבל... חשבתי שאת אוהבת אותי!"
קרן: "מה הקשר לאהבה עכשיו?! בטח שאני אוהבת אותך."
גיא: "נו אז חשבתי שביחד אנחנו נוכל לתקן את הכל ותהיה לנו
מערכת יחסים נפלאה! מה את אומרת, קרן? את אמרת בעצמך- האהבה
מנצחת הכל."
קרן: "אני מצטערת, זה משהו יותר גדול מאהבה, ויותר גדול ממך.
הם הולכים להפוך אותי באמת לכוכבת!"
קרן שוב מסתובבת ומתחילה ללכת.
גיא (צועק אליה): "קרן! אם  תעזבי אותי עכשיו, לעולם לא יהיו
לך חיים! את תמיד תהיי תקועה בלחיות חיים של אנשים אחרים! אני
הסיכוי היחיד שלך לחיים אמיתיים!!! "
היא נעצרת בזמן שהוא מדבר, כשהוא מסיים היא ממשיכה ללכת, בלי
לעצור או להסתובב.
גיא: "אני הרגתי בנאדם בשבילך!!!"
מסתובבת בעצבניות.
קרן: "טוב נו מה אתה רוצה ממני?! אתה רוצה פיצויים? קח את
הבית. תהנה. יש לך כבר מפתח ממילא."
קרן נכנסת למכונית ונוסעת משם.
גיא מחכה שהיא תיעלם ונכנס לבית, כולו המום.

סצינה 22 - פנים, יום, הבית של קרן
נכנס פנימה, מסתכל מסביב.
מחייך חיוך רחב.
מתיישב על הספה ומתרווח עליה, נראה נורא מרוצה מעצמו.
מדליק טלוויזיה.