היא היתה ילדה כזאת לא גדולה ולא קטנה... קצת מוזרה אבל אף אחד
לא הבין אותה... טיפה מסתורית אבל חברותית
איבדה את דרכה הסתובבה וחיפשה... אבל הכל ריק שם בחוץ.
והיא חייה בבועה חמה נעימה ורגועה של עצמה בתוך עצמה מתכנסת
עוד ועוד יותר ויותר עמוק ואף אחד לא הבין לאן היא נעלמת ובמה
היא שוקעת והיא במחשבות של עצמה מרחפת כאילו הייתה מסוממת לא
הבינה את הסובבים לה לחוצים רצים צבועים שקרים רועה פשע וקשיים
והיא רק רוצה חיבוק אהבה הקשבה ויד רכה ומלטפת חמימה ונעימה
וחברים מה איתם בעצם?!?!? לען הם נעלמו היא שואלת ומבררת.
פתאום עם חברים כאלה ופתאום עם אחרים ולבדה היא נאבדת. מה
עושים היא שואלת אייך מוצאים את הדרך אל...
ובבית היא מתכנסת ונסגרת שוב והמוסיקה מתנגנת...
והיא כאילו מוותרת אך לא היא ממשיכה לחפש ושוב היא נעמדת על
רגליה ומתחילה להסתובב ומה היא רואה סביבה... לימודים וקשיים
אך קשה לה להשתלב. עבודות שפה לא מובנת ולמה כל זה היא שואלת
אך איש לא עונה והיא כאילו מתיאשת ומתחילה לבכות והדמעות
זולגות וזולגות והיא נאבדת ולאט לאט מסתגרת שוב והמוסיקה
מתנגנת אייך יוצאים מי זה היא שואלת מה עושים כדיי להיות חלק
מהעולם הבועה שלי נעימה הבועה טובה רכה ומלטפת אך העולם כל כך
גדול ויש בו המון מה לראות והיא שוב מתרוממת ומתחילה ללכת
ועכשו היא מטייל בין אנשים כאלה ואחרים נתקלת בקשיים ומדלגת
עולה על גלים וגם נופלת אבל היא מתקשרת מחבקת מנשקת ואוהבת היא
זאת היא ולא אחרת ככה היא לא מתיאשת והבועה שלה עדין בתוכה
תומכת ועוזרת.