[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







עמיר חובצי
/
פצע פתוח

היינו חברים כמעט 9 חודשים.  כל אחד זוכר את החברה הראשונה
האמיתית שלו. אתם יודעים, החברה הזאת שאתה באמת באמת אוהב
אותה. החברה שבכית ביחד איתה בלילה ההוא. החברה שההורים שלה
הכירו, ושהזמינו אותך לכל ארוחה בערב שישי. החברה הראשונה שבאת
לאמא שלך והשתמשת בפעם הראשונה במילה 'אהבה' לידה.
החברה ששינתה אותך, החברה ששינית אותה.

היינו חברים כמעט 9 חודשים כי היא החליטה שהיא חייבת להרוס
הכל. פתאום בכמה מילים הכל נשכח. כל אותם ימים ששכבנו במיטה
והתפקענו בצחוק, כל הפתקים שהשארנו אחד לשני, כל הביטויים
המשותפים שלנו, כל הלילות שהיו מלאים בתשוקה וחיבה ביחד, כל
ההרפתקאה המטורפת הזאת...   הכל פתאום לא שווה כי יש דברים
שאי-אפשר להתעלם מהם.

היינו חברים כמעט 9 חודשים כשנסענו לקיבוץ בצפון. בלילה הראשון
היא הייתה חייבת לשפוך החוצה שאנחנו לא מתאימים. היא אמרה בכאב
אדיר, שאח"כ היא התחרטה עליו, שאני משעמם אותה, שאני לא מאתגר
אותה, שאני כבר לא מלמד אותה דברים.  בסוף היא גם פלטה איזה
משהו על זה שהיא חושדת שאבא שלי מסתכל על האחיינית בת ה-6
שלה.
כמה שאני לא מסתדר עם אבא שלי - כשהיא קראה לו פדופיל די
איבדתי את עצמי ובפעם הראשונה בחיים שלי זרקתי לה איזו קללה
בפנים שלה.

היינו חברים כמעט 9 חודשים אז החלטנו שלא שווה לחזור הביתה.
המשכנו את הסופ"ש ביחד. טיילנו קצת, דיברנו טיפה, בכינו
לא-מעט, וגם שתקנו הרבה.

היינו חברים כמעט 9 חודשים ופגשתי אותה אחרי 9 חודשים בבית-קפה
ליד הבית שלה. בהתחלה היא ניסתה להתעלם אבל כשניגשתי היא חייכה
את החיוך המזויף שלה ואמרה "היי" בטון שתמיד שנאתי, אבל אף-פעם
לא אמרתי לה את זה כי היא לא השתמשה בטון הזה איתי.
היא ישבה עם איזה בחור שלבוש בצורה שאני אף-פעם לא התלבשתי
בשבילה. היא סיפרה לי שהוא החבר החדש שלה. הם ביחד כבר 4
חודשים. קוראים לו יניב והוא סטודנט. הוא לומד כלכלה
באונברסיטת ירושלים והוא התחיל איתה פעם באוטובוס כשהיא הייתה
בדרך חזרה מהעבודה.
שיקרתי לה שאין לי חברה, כדי שהיא תרגיש קצת טוב עם עצמה.
כשהיא שאלה מה שלום אמא שלי, עניתי לה דווקא שאבא שלי קיבל
משרה כמורה בבית-ספר יסודי ושאמא שלי נשארה בסדר גמור.
היה משהו מגעיל באיך ששיקרתי לה אבל באותו הרגע פשוט היה נדמה
שאין דבר יותר נכון לעשות. הרי היא לא באמת התעניינה בחיים שלי
כחברה אבל כבן-אדם שמשווה מה קרה לחבר שלה לשעבר מאז שהיא
נפרדה ממנו. הקטע עם אבא שלי היה סתם בשביל להתגרות בה. ת'אמת
רציתי להגיד לה שהוא מוסר ד"ש לאחיינית שלה אבל אני לא מניאק.

היינו חברים כמעט 9 חודשים, והיא רצתה שאני אמסור ד"ש חם לאמא
שלי ואמרה לי שהיא תרים אלי טלפון כדי שנשב פעם ברצינות
ונדבר.
נתתי לה מבט עמוק, שגרם לה לנשום קצת חזק, כי היא הכירה אותו
פעם כ"כ טוב ואמרתי לה בשקט, אבל מספיק בקול רם כדי שגם
הסטודנט שלה ישמע, "כן, בטח".
לפני שעזבתי לחברה שלי שחיכתה לי מחוץ לבית-קפה שבו הם ישבו
לחצתי לו את היד. הוא ניסה למחוץ לי את היד כאילו כדי להוכיח
שהוא גבר ושעכשיו הוא מזיין את החברה שלי לשעבר. אבל התעלמתי
מזה. התכופפתי קצת ונתתי לה נשיקה על המצח כמו שהייתי עושה בכל
לילה כשישנו ביחד ואמרתי לה שאבא שלי מוסר ד"ש לאחיינית שלה.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
"די! נמאס לי!
אני נוהג איך
שבא לי, לכו
לעזאזל כולם!"







ממילותיו
האחרונות של אח
שלי, מתוך
"סיפורים
מהקופסה השחורה"


תרומה לבמה




בבמה מאז 6/3/04 12:56
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
עמיר חובצי

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה