אני ים,
מתקרבת לחוף, וזזה אחורה
שני צעדים קדימה ואלף בחזרה.
בכל ביקור בחוף אני לוקחת איתי גרגר או שניים,
דברים קטנים שימשיכו לגוון לי את החיים
שיאירו לי את המצולות.
מדי פעם, באים לביקור אצלי כל מיני אנשים,
ואתה, אתה בא מידי יום ביומו, עומד בקצה החוף
בקו איפה שאני נוגעת לך בכפות רגליים,
מעין דגדוג נעים כזה...
וכל יום אתה עדיין שם, נוגע ומתקרב עוד קצת.
אתה נוגע בי, אתה יודע- לא ידעתי שאתה שודד ים... |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.