"הלו? כן, אני רוצה לדבר בבקשה עם המנהל."
"..."
"מה זאת אומרת? תשמע אדוני, זה לא מעניין אותי שהוא עסוק. לא,
זה לא מעניין אותי מי מת, אני רוצה לדבר איתו עכשיו!"
"..."
"אני ממתין."
"..."
"שלום, מדבר משה כהן... כן, שלום. אני רוצה לברר משהו. אני
קיבלתי מכם בדואר איזשהו מכתב שכזה, שמבקש ממני להחזיר את מה
שקיבלתי בחזרה כי פג תוקף ההתחייבות. עכשיו, אני רוצה להבין
משהו, מה זאת אומרת פג תוקף ההתחייבות? אני קיבלתי את זה
במתנה, לא?"
"..."
"תשמע, התחייבות או לא התחייבות, אתה נתת לי את העסק הזה
במתנה, לא?"
"..."
"תסלח לי אדוני, עם כל הכבוד, בחוזה לא נאמר דבר וחצי דבר על
העניין הזה. כתוב שם בפירוש שאני לא חייב לעשות את זה. אתה
מוזמן לבדוק בעצמך. החוזה נמצא מולי. הנה, בחלק הראשון בפרק
הראשון כתוב במפורש שמדובר במתנה ללא כל התחייבות מצידי ושאני
יכול לבחור מה לעשות בה."
"..."
"אבל לא נכון! זה היה עניין של בחירה חופשית שלי, לא? אתה אמרת
במפורש שאני יכול לבחור ושיש לי רשות לעשות מה שמתחשק לי, אתה
לא יכול עכשיו לבוא ולהציב לי עובדות! אתה הבאת לי מתנה, נכון
או לא נכון?"
"..."
"אל תתחיל לזיין לי את השכל, נכון או לא נכון?"
"..."
"יפה, אז אם מדובר במתנה למה אני מקבל עכשיו מכתב בדואר שאתה
לוקח אותה בחזרה? כתוב במכתב: "המתנה נתנה באופן זמני בלבד"
ואני מתבקש להחזיר אותה למשרדכם בתום התקופה הנקובה. מה זה
"מתנה ניתנה באופן זמני בלבד", איזה מין דבר זה?"
"..."
"לא נכון, ממש לא נכון."
"..."
"אז תסלח לי, לא יידעתם אותי בכל העניין הזה. אתה לא יכול
לעשות ככה, לתת לי להתרגל לעובדה שזה שלי ואז אחרי שישים
ושמונה שנים לבוא ולקחת את זה. שמע חביבי, זה שישים ושמונה
שנים! זה לא איזה ילדון צעיר עם חלב על השפתיים, שישים ושמונה
שנים זה לא בא ברגל!"
"..."
"מה זאת אומרת לכל דבר טוב יש סוף? מי אמר את השטות הזאת? זה
לא מקובל עלי! למה צריך להיות סוף, למה, אני עשיתי משהו רע
למישהו? נניח ובכלל החוזה הזה שלך תקף, למרות שהוא לא תקף כי
אני לא זוכר שחתמתי עליו, אבל נניח והוא תקף - אני הפרתי
אותו?"
"..."
"אבל עוד פעם, כתוב במפורש שיש לי את הזכות והיכולת לבחור
ולעשות מה שאני רוצה. זה לא היה מותנה בשום דבר. אני קיבלתי את
הרושם מדברי החוזה שאני לא חייב לא להיות אתכם בקשר, לא לעדכן
אתכם ואפילו לא לקבל מכם הוראות. אני קיבלתי מתנה - מתנות לא
לוקחים חזרה!"
"..."
"מה זאת אומרת זאת לא מתנה?"
"..."
"מה?! מה זאת אומרת בהשאלה?! אתה לא הזכרת את זה בשום צורה
שהיא אף פעם!"
"..."
"לא, כי אם הייתי יודע אז אולי לא הייתי לוקח? איזה מין דבר זה
לעשות לאנשים, לתת להם להתרגל לאיזושהי מתנה בלי התחייבויות
ואז ברגע שהם לא מצפים לכלום אתה בא ולוקח להם ואומר להם שזה
היה רק בהשאלה. איזו מין התנהגות זאת, ככה מתנהגים עם לקוחות?
איזה מין משרד אתם? אתה צריך להתבייש לך אדוני!"
"..."
"להגיד לך תודה?! תודה על מה, קיבינימט?! על מה?! אתה לא
מתבייש? אתה מרמה אותי, אומר לי שזה מתנה, נותן לי להנות מהספק
שישים ושמונה שנים, לא פחות ולא יותר, ואז בא ולוקח הכל ואומר
שבסך הכל השאלת לי את זה ובמילא מגיע לי עכשיו עונש על זה שלא
עשיתי משהו, שאמרת לי שבכלל לא הייתי חייב לעשות! אתה עוד רוצה
תודה? אם הייתם חברה סלולרית היו מוצאים אתכם מזמן מחוץ לחוק!
איזה מין דבר זה..."
"..."
"תשמע, זה לא נתון לוויכוח. אני לא מתכוון להחזיר לכם את זה.
אתה, אל תחשוב שאתה כזה חכם, כי אתה לא ממש הקובע כאן. אם אתה
רוצה אתה מוזמן ללכת לבית משפט ולתבוע אותי, אבל שיהיה ברור לך
שאני, בתאריך הזה שכתוב כאן, לא מתכוון להחזיר לכם את זה."
"..."
"גילגול נשמות? על מה אתה מדבר? לא אמרת שזה סתם קישקוש? שמע,
חד וחלק - אתה נתת לי חיים במתנה, מתנות לא לוקחים! לא הייתי
חייב לך כלום. אמרת רצון חופשי, אמרת זכות בחירה, אמרת הרבה
דברים. אני קיבלתי חיים ואתה לא תיקח אותם ממני. זה ממש לא
מעניין אותי שאתה אלוהים!"
"..."
"אני לא מעוניין לשמוע על חבילות שדרוג ולא על בונוסים. אני לא
מחזיר לך את החיים שלי! תודה לך מר אלוהים, להתראות."