בשעות השקטות של הלילה
הוא חומק כמו צל אל חדרה.
מפזר הבטחות כמו אבק כוכבים
לחישות מאהב רחוקות, רחוקות.
שותה את מלותיו כמו מים,
נשיקות כמזון ללבבות רעבים.
מאמינה שיחזור, מאמינה באמת
את גורלה היא שילבה בשלו.
חלומות על אביר וסוסו הצחור
חלומות על אהבה נצחית,
שוטה קטנה, איך לא ראית?
(ניסיון עלוב לכתוב שירה. באמת שזה לא הקטע שלי) |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.