אלה לא שנים פשוטות לאנשים כמוני
נולדתי בזמן הלא נכון
אני לא לא מתלונן, רק הוזה ומקווה
שהחיים יהיו פשוטים שוב ביום מן הימים

עם דור דפוק של סקס וטמטום
ובניינים שלקחו את שדות העד והפרדסים
בורח גם אני, יום יום, שעה שעה
להר נידח שבליבי שמורה לו פינה

ומעטים האנשים שזוכים לראותי שם
שכן זה המקום היחיד בו אני לרגע שלו
והרוח מעיפה מחשבותיי הרעות
וערום אני שם כי אין שם אדם

וכשארד מההר - חלילים בראשי
אדלג בטל בין התלים
ואדע ששדה תותים, גזר או סתם חורשה
זה המקום שנועד בשבילי