|
תמיד יהיה איזה
צל שישקיף על צעדי
ושקית ניילון שתרחף
ככל שהרוח נושבת.
תמיד
אפציר ברוח לא
לנשוב
ולשמש לא להאיר
לפחות
דקה
כדי שהצל המשיף
והשקית הנודדת
יעצרו לשניה אחת
ורק אז אולי
אני אוכל להמשיך
ולפסוע. |
|
|
כולנו בני אדם
כולנו נמות...
אז זירזתי
הליכים, מה אתם
עושים מכל זבוב
בן אדם?
ברוך גולדשטיין
ממשיך בדרכו. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.