העננים נמוכים היום, כל כך נמוכים שאפשר לקרוא להם ערפל.
מבחינתי, אלה עננים, לא משנה איך תקראו להם. והם עוד מנסים
לקרוא לזה ספרות גבוהה, שירה. מבחינתי, רובם סתם גיבובי
שטויות, לך תמצא משורר טוב בימינו. כל נביאי האמת כבר עלו
לשמיים אבל הם מתעקשים לכנות את כל העניין נבואה, חזיון העתיד
אם תרצו, שילמדו קודם לזהות את ההווה. אז הם שמים בשר חצי
מטוגן בתוך לחמניה ואומרים שזה אוכל, אבל אסור לצרוך אותו
בכמות גדולה, כי כל דבר טוב הוא בסופו של דבר משמין או פולט
קרינה ובאופן כללי מזיק לבריאות. רגע, תנו לי שניה להדליק
סיגריה ואני אגיד לכם מה אני חושבת בנושא. אח"כ הם הולכים מכות
ומצלמים את זה, מזדיינים כמו שפנים ומצלמים את זה, מקיאים
בשרותים ומשתינים על עצמם ומצלמים את זה. אח"כ מחברים את כל
החלקים ונותנים לזה אוסקר, או גרמי, או גלובוס, וכולם מוחאים
כפיים ואומרים תודות כאורך הגלות ובוכים. אח"כ הם עוד מתפלאים
שהגיל שבו אפשר להתחיל פוחת והולך, ושחבר טוב שלי מאבד את
שפיותו על בסיס נטיותיו המיניות הבלתי מוגדרות. והחברה כאילו
אשמה, וההורים אשמים והמוזיקה. לגבי המוזיקה אני אשתוק, יש
הרבה מה להגיד אבל זה עניין של טעם. בעוד עשרים שנה אנחנו נשב
בסלון עם כוסות בירה ונגיד שכשהיינו צעירים הכל היה יפה יותר.
אני מקווה שאני לא אשכח. ערכה של חברות גם הוא ירוד בימינו,
עכשיו זה עניין של עד כמה מעניין אתה וכמה מצחיק אתה כשאתה
שיכור, אבל אלכוהול כבר נטחן בכל הזדמנות אפשרית, אז לא מעלים.
בעצם הכל כבר נטחן, ברמה כזאת שאדם מאבד את זהותו כדי להיות
שונה, כדי לבלוט, מעלה גיחוך בזרותו, והם קוראים לזה מיוחד.
העננים ממש נמוכים היום, תכנו אותם איך שמתחשק לכם, מבחינתי
אלו עדיין עננים.