דוד שטרן / טל |
שפתייך פס אור שנפרש במזרח
מבטך מנצנץ ומעיר אותי עם שחר
טעמך הוא הטעם שלי בדלת שתפתח
בלעדייך העולם יבש ואפור
בלעדייך העולם מתמלא באבק
בלילה, בחושך, ברטיבות ובקור
את מחדשת לי יום נקי וחזק.
אני יוצא לדרכי אל האור שבאופק
הכביש שחור, ארוך ומפותל
עד אלייך אלך ואגביר את הדופק
את התקווה הקטנה והנוצצת שלי - טל.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|