אורות טול-כרם מלבנים את החשיכה
רעש כלים כבדים חותך את השקט, שקט של סערה
ואני בפנים מיוזע, אוחז בנשק כדי לאחוז בחיים
וידיהם שלהם אוחזות באבנים...

נעצרנו, אורות כבים, רחובות חשוכים במארב נמצאים
לפגוע בעוד חמוש, מחבל, שיהיו עוד יום, יומיים שקטים.
שעות של דממה, מחשבות על הבית וריקנות בצבא
אבל מישהו חייב לעשות את העבודה...

היריה מתערבבת בחושך, והשקט נעלם לתוך מלחמה
נהרגו שתי מחבלים וחייל נפצע
ואת שוכבת שם, שוכבת איתו ,על מה את חושבת?
בשבילך אני כבר לא קיים...

אורות טול-כרם מלבנים את החשיכה
שוכב עם כולן ורק עלייך חושב
רעש כלים כבדים חותכים את השקט
ריח של דם, מבט של טורף ומן רגע טירוף
משחרר זעקה, צרחה איומה, מתענגת איתו ואותי כבר הרגה

מקפלים את הכל, חוזרים לשינה
מחר עוד יום, כנראה בצבא...
אוחז בנשק כדי לשרוד, לשרוד באימה
אותי את הרגת, אבל אני עדין חי, חי בצבא...