מגי שגיב / נוהגת את דרכי |
בקצב מנומנם של שיירת משאיות מיוגעת
ליקיצת פנסי רחוב חיוורים.
והוא נותר מאחור,
מאחור.
בזרועות שאחזו,
לא אחזו .
במילים שנאמרו,
לא נאמרו.
והכביש המקורצף
זימר לי זכרונות גופו.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|