שכבנו. שלושה ימים אחרי הסילבסטר, שבו זרקו אותי לאנחות, אני
מוצאת את עצמי במיטה שלך. אמרת לי שתמיד רצית אותי, שאף-פעם לא
באמת רצית אותה, שהיא יפה וסקסית, אבל לא "אישה" כמוני, סתם
כוסית.
רציתי לברוח החוצה להדליק סיגריה ובמקום הכרחת אותי להישאר
במיטה שלך, פלג גוף תחתון עירום, כמו כפיות, לפחות לעוד כמה
שעות.
התחלתי ללכת ממש מהר ברחובות תל-אביב. הסיגריות שאני מעשנת
בשרשרת עוזרות לי להתחמם, אבל הגרון שלי כבר מתחיל לצפצף. אני
עוברת רחוב אחרי רחוב, רצה על אבן-גבירול, חוצה את כיכר רבין,
עולה לקינג ג'ורג' ומשם לבוגרשוב. עוברת ליד הדירה הישנה שלך,
איפה שפעם עמדתי ליד החלון ודחקתי בה ללכת כששניכם מתנשקים על
המיטה. המשכתי עד הים ונזכרתי איך בפעם הראשונה ליטפת אותי. אז
מה אם ביד השנייה ליטפת אותה.
מה יש בו בגבר הזה שאנחנו כל-כך אוהבות?
התחלתי לרוץ צמוד לים, מרגישה איך המים מלטפים לי את כפות
הרגליים. עוד כמה שעות אני אגיע לבית שלה ואספר לה שניצחתי.
אחרי שנים של תחושת נחיתות, כשכל גבר שני מסובב את הראש
אחריה.
אחד החברים שלי אמר שזה סתם בגלל שהיא נראית נותנת, כאילו היא
תמיד מחפשת זין. מעניין אם זה נכון. אני, לפחות אז, התנשקתי רק
פעם אחת בחיים, אבל כשזחלתי למיטה שלך, כבר הייתי מנוסה. אמרת
שלשכב איתי זה כמו גן-עדן, שכבר ארבע שנים אתה מחכה לזה, ורק
רציתי לצעוק לה מול החלון - "זיינתי את אהבת-הנעורים שלך!"
פתחתי את העיניים ועדיין הייתי במיטה שלך. פלג גוף תחתון של
שנינו נעול כמו אזיקים. לא נתת לי לזוז, אז בסוף נרדמתי. אמרתי
לך שמחכים לי, אז הקפצת אותי הביתה, כשהכלב הקטן והמעצבן שלך
יושב לי על הברכיים. בחצי אוזן אני שומעת אותך שואל למה לא
גמרתי.
בסוף לא הספקתי לעשן. הגענו הביתה וליווית אותי עד הדלת. נתת
לי נשיקת פרידה. כמו משאבה, בכלל בלי לשון.
אז ככה מרגיש הניצחון?