המערכת ערפדית
מוצצת כל מחשבה איכותית
כל הגיון בריא
מאבד את כל מה שטבעי
תסתכל בראי
משתחווה לאדם מערבי
אתה כבר לא רואה אותך את מחפש רק אותי


ילדים נולדים מתים
מבפנים ההורים מטיפים
שהכסף הכי חשוב בחיים
בלי הכסף אתה לא בנאדם
בלי הכסף אתה חי לחינם
כסף מהווה אושר
כסף מהווה חיים
כסף מפנק נשים
כסף קונה חברים
כסף, הכסף אוכל אותך מפנים
זה לא סיוט תתעורר
תצא מהסרט המציאות קורסת
כואב להעיר אותך למציאות כואבת
אבל אין אחרת אתה חייב לקום.


האם האדם הוא רע מטבעו?
או אכן טבעו של האדם נקבע לפי החברה סביבו?
האם מטבעו של האדם לרצות להיות מיליונר שיהיה גדול?
לקנות לעצמו אושר ואהבה
להקנות לעצמו אידיולוגיה של חוסר יושר ותאווה
מהו בדיוק המחיר לחיים מושלמים?
המחיר אולי שכתוב על תג המחירים
של המותגים בחנויות המעצבים?
אלפי מסכות של פרצופים מחייכים
אפשר להשיג אפשר להשיג...
ואפשר להגיד גם מצד שני שלא כך תמיד
המיעוט הכל יודע הוא כבר יודע הכל
יודע שאיש שלידו תלוי בארנקו
יודע שהאדם הזה לא יהיה אותו אדם
אם 5 או 100 שקל בכיסו
הולך וקונה בגדים
שמייצגים
את האונס החברתי
שלטון מעמדי
פס ייצור סידרתי
יודע שכסף חומרי
לא קונה שקט נפשי


אין נביא בארצי
רק השתחוות לשילטון גזעני
לא מסכים להיות שום דבר מלבד עצמי
כי אם אין אני לי מי לי?
לא אתה לי
רק עצמי לי
אחרון העומדים
אחרון השורדים
ראשון המורדים
מי קובע פה חוקים?
מי הביא לפה את הזמן ?
מי אחראי לבאלגן?
מי מביט על הביט
מסתובב באותה נקודה פנימית כמו תקליט
אתה
שחולם על כסף והצלחה
אתה
שחושב על החברה ולא מה שנשמה צריכה
אתה ורק אתה תביא לשינוי בתוכך
כי אם אין אתה לך מי לך?


זה לא בדימיון שלי יש לי אקדח בגב
לא יודע מיזה אבל לא מפחד
מסתובב עם הפחדים מחוייב להתמודד
אני לא נמצא לבד ואני גם לא מרגיש בודד
לעולם לא נודד את הרגש תמיד מודד
את הרודנות מרדד לאפס על שלי אני עומד
את הזזעם מחדד כי רק איתו למדתי איך להתמודד
את העשירים שודד ואז את העניים מעודד
(במטאפורה כמובן)
שונא גזענות לא מאמין בעליונות
כולנו נולדנו שווים  וכולנו שונים נמות.